דוח מצב הכיבוש

בהמשך למגמה משנים קודמות, בשנת 2025 ועוד יותר מתחילת 2026 רבו והחמירו התקיפות האלימות שמבצעים אזרחים ישראלים, מרביתם תושבי התנחלויות ומאחזים, כלפי פלסטינים ורכוש פלסטיני בגדה המערבית (אלימות מתנחלים). מאז ראשית 2026 ועד לאמצע מאי תיעד האו"ם מעל 800 תקיפות מתנחלים אלימות שהסתיימו בפגיעות לאדם או לרכוש, על למעלה מ-220 קהילות פלסטיניות. אלימות מתנחלים מתבצעת בגיבוי המדינה, כחלק ממדיניות הסיפוח ודחיקת הפלסטינים מאדמותיהם. המלחמה עם איראן, בין סוף פברואר לתחילת אפריל 2026, הוותה ה

נתוני עקירה ותנאי מחיה על פי נתוני האו״ם עוד מ-2024, כ-90% מתוך 2.1 מיליון תושבי הרצועה נעקרו במהלך המלחמה לפחות פעם אחת, ורבות מהמשפחות נאלצו לעבור עקירה חוזרת ונשנית, לעיתים 10 פעמים ואף יותר, במנוסה מתקיפות ישראליות. עקירת התושבים הייתה לעיתים קרובות פתאומית, לעיתים תחת אש, ללא אמצעי תחבורה ראויים ובלי שיגיעו אל מקום מפלט בטוח. בדרך כלל לא ניתן פרק זמן מספיק לארוז חפצים נחוצים (שהלכו והתמעטו מעקירה לעקירה). כיום, רובם המכריע של תושבי עזה עדיין עקורים, כיוון שביתם נהרס ו/או

כשליש מתושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית, משמע מעל ל-100,000 בני אדם, חיים כיום מעברם של חומת ההפרדה ומחסומי קבע. כפי שדווח בדוח לשנת הכיבוש ה-58, מיד לאחר שבעה באוקטובר 2023 נסגרו כל המחסומים ההיקפיים סביב ירושלים המזרחית, וניתקו באחת את תושבי העיר הפלסטינים שמעבר לגדר ההפרדה ממרכז חייהם. הצבת מחסומים זמניים וחסימת המעבר בין שכונות בירושלים המזרחית הובילו אף הן לפגיעה רחבה בחופש התנועה של פלסטינים תושבי העיר, ולניתוקם הכפוי. מלבד מספר הקלות נקודתיות, מציאות קשה זו נמשכת גם

ברחבי הגדה מתגוררות קהילות רועים פלסטיניות רבות המתפרנסות בצניעות מרעיית צאן ומחקלאות. מרביתן חיות במקומותיהן עשרות שנים, לאחר שגורשו מאזור הנגב עם הקמת מדינת ישראל. בעשור האחרון, וביתר שאת מאז אוקטובר 2023, משפחות וקהילות מגורשות ממקום מושבן כתוצאה מאלימות מתנחלים שיטתית ומתמשכת, היעדר הגנה מצד הרשויות הישראליות, והפעלת מנגנונים בירוקרטיים וצבאיים לסילוקן. ההיקף והשיטתיות שבהם מבוצעות המתקפות וההטרדות המובילות לגירושים בקצב הולך וגובר משנה לשנה, היעדר פעולות אפקטיביות מצד כו

תנאי הכליאה הן במתקנים הצבאיים והן במתקני שב"ס מוסיפים להיות קשים מאד, וכאמור אף הובילו למקרי מוות. אוכלוסיית הכלואים הביטחוניים כולה – אסירים, עצורים, עצורים מנהליים וכלואים תחת חוק הלב"חים, בגירים וקטינים, לרבות מי שנכלאו עוד לפני אוקטובר 2023 – חיה בתנאים שהורעו משמעותית ובמתכוון עוד טרם שבעה באוקטובר 2023, וביתר שאת מאז. הרעבה ותזונה לקויה, צפיפות קשה, היעדר תנאי היגיינה בסיסיים והזנחה רפואית יוצרים מציאות יומיומית בלתי נסבלת. בעקבות שורת ביקורים רשמיים בעשרות מתקני כליאה

קידום חקיקה להגבלת פעילותם של ארגוני זכויות אדם מאז פברואר 2025 מקדמת הממשלה את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה, התשפ"ה-2024). בנוסחה המקורי ביקשה ההצעה להטיל מיסוי בגובה 80% על תרומות המתקבלות על ידי עמותות ישראליות ממדינות זרות או גופים מדינתיים זרים, וליטול מבתי המשפט את הסמכות לדון בעתירות המוגשות על ידי עמותות שמימונן העיקרי מגיע מישויות כאלה. ביולי 2025 הוצג נוסח חדש על ידי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ רוטמן, בשיתוף עם המציע של ההצעה המקורית, ח"כ קלנר

על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, מאז אוקטובר 2023 ועד לסוף דצמבר 2025 נהרגו בעזה לפחות 10,983 נשים כתוצאה מתקיפות ישראליות. אלפי נשים ונערות סובלות מפציעות משנות חיים (משמע – פציעות שאינן מאפשרות החלמה מלאה וחזרה לשגרת החיים שקדמה לפציעה). עשרות אלפי נשים נוספות התאלמנו, איבדו ילדים, הורים או קרובים. כ-90% מכלל תושבות ותושבי הרצועה נמלטו מבתיהם, ונאלצו לעבור עקירה חוזרת ונשנית. לצד האובדן והטראומה הקולקטיביים, למלחמה ולעקירה יש השלכות מרחיקות לכת וייחודיות על הנשים בעזה. נשים ב

כפי שדווח בדוח לשנת הכיבוש ה-58, אלימות, התעללות והשפלה היו לחלק קבוע ובלתי נפרד משגרת היום-יום שלה נתונים הכלואים הביטחוניים. מידע שאספו ועדויות שגבו ארגוני זכויות אדם ושפורסמו בדוחות ובתחקירי עיתונות מציגים מציאות מחרידה, שבה חשופים הכלואים והכלואות, לרבות הילדים, הקשישים, החולים והנכים שבהם, לאיומים ולאלימות קשה מרגע מעצרם ועד לשחרורם. זאת גם במקרים שבהם שוחררו העצורים לבסוף ללא כל אישום. עצורים עזתים ששוחררו באוקטובר 2025 תיארו אלימות ומכות אפילו בעת שהוחזקו באוטובוס שהחז

כפי שדווח בדוח לשנת הכיבוש ה-58, בנובמבר 2024 חוקקה הכנסת את חוק גירוש משפחות מחבלים, תשפ"ה-2024, המסמיך את שר הפנים לגרש למספר שנים אזרח או תושב ישראל, בן משפחה ממדרגה ראשונה של פעיל טרור, בתנאים מסוימים הקבועים בחוק. החוק, הייחודי לישראל, פוגע פגיעה אנושה בזכותו של כל אדם לתושבות ולאזרחות ובשרשרת הזכויות הכרוכות במעמדו זה, ואינו קובע אמות מידה להפעלתו. במרץ 2025 פנה המוקד להגנת הפרט אל היועצת המשפטית לממשלה ואל היועצת המשפטית לכנסת, בדרישה שיורו על עצירת יישום החוק בשל אי ח

לעצי הזית ולמסיק הזיתים מקום מרכזי באורח החיים ובמסורת של הפלסטינים בגדה המערבית. מטעי הזיתים מכסים חלק נכבד מהאדמות החקלאיות בגדה, ולפי נתוני האו"ם מסיק הזיתים הוא מקור פרנסה יחיד או עיקרי עבור 80,000 עד 100,000 אלף משפחות. מזה שנים מהווה עונת המסיק מוקד למעשי אלימות ותקיפה של פלסטינים בידי מתנחלים, ועונת המסיק 2025 היתה קשה במיוחד. במהלך חודשי המסיק, אוקטובר ונובמבר 2025, תיעד האו"ם 178 תקיפות מתנחלים הקשורות ישירות למסיק ואשר הסתיימו בנפגעים ו/או בפגיעה ברכוש. מספר האירועי