דוח מצב הכיבוש

כשליש מתושביה הפלסטינים של ירושלים המזרחית חיים כיום מעברם של חומת ההפרדה ומחסומי קבע. מיד לאחר השבעה באוקטובר 2023 נסגרו כל המחסומים ההיקפיים סביב ירושלים המזרחית, וניתקו באחת את תושבי העיר הפלסטינים שמעבר לגדר ההפרדה ממרכז חייהם. הצבת מחסומים זמניים וחסימת המעבר בין שכונות בירושלים המזרחית הובילו אף הן לפגיעה רחבה בחופש התנועה של פלסטינים תושבי העיר, ולניתוקם הכפוי. מציאות זו נמשכה גם לאורך שנת 2025. כך למשל ב-14.6.2025, יום לאחר תחילת המתקפה הישראלית באיראן, מצאו עצמם אלפי

החופש לנוע הוא זכות יסוד, וכוללת את זכות האדם לעזוב את ביתו ולשוב אליו כרצונו. מדיניות ישראלית ארוכת שנים מצרה באופן קיצוני את יכולתם של העזתים לעזוב את הרצועה ולשוב אליה. מדיניות זו הוחמרה באופן דרסטי מאז ראשית המלחמה, ובפרט מאז שהשתלטה ישראל על מעבר רפיח במאי 2024. כעת ישראל שולטת בכל המעברים מרצועת עזה, ומסרבת לרוב המוחלט של בקשות לצאת מהרצועה לצרכים בסיסיים כגון טיפול רפואי, איחוד משפחות או לימודים. מרבית הפונים לבקשת אישור יציאה, בהם משפחות פלסטיניות מהגדה המערבית, פלסטי

היעדר אחריותיות מעקב שבוצע על ידי ארגון יש דין ובחן את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע לשלושה מבצעים צבאיים בעזה בעשור האחרון ("צוק איתן", צעדות השיבה ו"שומר החומות"), מוביל למסקנה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה. המערכת מיעטה בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות, ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים

בנובמבר 2024 חוקקה הכנסת את חוק גירוש משפחות מחבלים, תשפ"ה-2024 , המסמיך את שר הפנים לגרש למספר שנים אזרח או תושב ישראל, בן משפחה ממדרגה ראשונה של פעיל טרור, במידה ו"ידע או היה עליו לדעת מראש על תוכניתו של המחבל לבצע מעשה טרור ולא עשה את כל המאמצים הנדרשים כדי למנוע את עשייתו, את השלמתו או את תוצאותיו..." או אם "הביע תמיכה או הזדהות עם מעשה טרור או פרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור או לארגון טרור". למרות שהחוק, הייחודי לישראל, פוגע פגיעה אנושה בזכותו של כל אדם לתושבות ו

עד אוקטובר 2023 אפשרה ישראל לצלב האדום לבקר עצורים פלסטינים ומסרה לו מידע שוטף, בהתאם למחויבויותיה על פי אמנות ז’נבה השלישית והרביעית. עם תחילת המלחמה חדלה מכך, בצעד המנוגד לחוק הבינלאומי. בתגובה ל עתירה שהוגשה בעניין על ידי האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וגישה בפברואר 2024, הודיעה המדינה כי בכוונתה להקים מנגנון חיצוני שיחליף את הצלב האדום (שוב בניגוד לכללי במשפט הבינלאומי), אך ככל הידוע לא הוקם מנגנון שכזה. ישראל אף מונעת באופן גורף ביקורי משפחות

בשנתיים האחרונות הפרות זכויות האדם והפגיעה בשגרת חיי הפלסטינים תושבי הגדה המערבית החמירו באופן שיטתי, וגרמו לאובדן חיים, להרס, לעקירה ולמחסור כלכלי גובר בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בצל המלחמה בעזה ממשיכה ממשלת ישראל ה-37 בצעדים משפטיים ובירוקרטיים במטרה לחזק את אחיזתה בשטחים הכבושים, לקדם סיפוח דה-פקטו ולהרחיב את שליטתה אף לשטחי B ו-A. תקציבי עתק מוקצים להרחבת מפעל ההתנחלויות ולהעמקת ההפליה הממוסדת בין ישראלים ופלסטינים המתגוררים באזור. כמו כן מאפשרים הממשלה והצבא הקמת מאחזים

תוך כדי שתי שנות הלחימה בעזה וההרס המוחלט של תנאי המחיה, המשיכה ישראל במדיניותה לשחרר לרצועה פלסטינים כלואים אשר מענם הרשום הוא ברצועת עזה. גם כלואים שנעצרו כשוהים בלתי חוקיים בגדה המערבית או בישראל, ואף אם שהו מחוץ לרצועת עזה תקופות ממושכות ביותר, שוחררו לתוך הרצועה, תוך סיכון ברור לשלומם. מדיניות זו מתבצעת תוך הפרת הדין הבינלאומי ועיקרון אי ההחזרה, המחייב מתן הגנה זמנית מפני גירוש או הרחקה למקום בו יעמדו חייו או חירותו של אדם בסכנה. יש לציין כי במסגרת מדיניות ישראל, מזה שנ

הפגיעות החמורות בזכויות הפלסטינים בגדה המערבית, שיתוארו בפרק זה, נובעות או מתכתבות באופן ישיר עם מדיניות ממשלת ישראל להרחיב ולהעמיק את שליטתה בגדה. מאז הקמת הממשלה ה-37, וביתר שאת בחסות המלחמה, מתרחש בגדה המערבית שינוי מבני מרחיק לכת. באמצעות שורה של צעדים בירוקרטיים והעברת סמכויות נרחבות מידי הצבא (האמון על ניהול חיי התושבים באמצעות המינהל האזרחי) לידי גורמים אזרחיים הנשלטים באופן ישיר על ידי הממשלה, שינתה ומשנה ישראל את אופי השלטון ממסגרת משפטית של כיבוש צבאי, שאמורה לפעול

הרוגים ופצועים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים לפי נתוני האו"ם , מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, ועד ל-16 באוקטובר 2025, נהרגו בגדה המערבית, ובכללה מזרח ירושלים, 1001 פלסטינים, מתוכם 210 ילדים, 20 נשים ו-7 אנשים עם מוגבלויות. למרות שמספר הנפגעים היה גבוה במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר, גם לאורך 2024 ו-2025 נשארו נתוני ההרוגים הפלסטינים גבוהים פי כמה וכמה מאשר בשנים קודמות. מתוך ההרוגים, 33 נהרגו במהלך מתקפות מתנחלים – 19 בידי מתנחלים ו-14 על ידי

אלימות מתנחלים – נתונים ומגמות בשנים 2025-2023 חלה עלייה חדה באירועי אלימות שמבצעים אזרחים ישראלים, רובם ככולם תושבי התנחלויות יהודיות, כלפי פלסטינים ורכוש פלסטיני בגדה המערבית (אלימות מתנחלים). עלייה בתדירות, בהיקף ובעוצמת האלימות מורגשת כבר מראשית שנת 2023, והתגברה עוד יותר מאז פרוץ המלחמה. גם הקמתם של עשרות רבות של מאחזי-חווה ברחבי הגדה הגבירה מאד את האלימות כלפי קהילות פלסטיניות המתגוררות בסמוך למאחזים אלה. על פי נתוני האו"ם , מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש ספטמבר 2025 ת