גירוש, שלילת תושבות ושלילת אזרחות

כפי שדווח בדוח לשנת הכיבוש ה-58, בנובמבר 2024 חוקקה הכנסת את חוק גירוש משפחות מחבלים, תשפ"ה-2024, המסמיך את שר הפנים לגרש למספר שנים אזרח או תושב ישראל, בן משפחה ממדרגה ראשונה של פעיל טרור, בתנאים מסוימים הקבועים בחוק. החוק, הייחודי לישראל, פוגע פגיעה אנושה בזכותו של כל אדם לתושבות ולאזרחות ובשרשרת הזכויות הכרוכות במעמדו זה, ואינו קובע אמות מידה להפעלתו. במרץ 2025 פנה המוקד להגנת הפרט אל היועצת המשפטית לממשלה ואל היועצת המשפטית לכנסת, בדרישה שיורו על עצירת יישום החוק בשל אי חוקיותו. בשלב זה, החוק אינו מיושם.

חודשים מספר לאחר שחוקק חוק זה, ביולי 2025, העבירה הכנסת תיקון לחוק הכניסה לישראל המאפשר שלילת תושבות מבני משפחה של מפגעים. התיקון, שעבר במהירות ובניגוד לחוות דעת של הייעוץ המשפטי לכנסת והייעוץ המשפטי לממשלה, מאפשר שלילת מעמד גורפת, ללא בדיקה פרטנית, מפלסטינים שקרוב משפחתם – גם במעגלים רחבים – מעורב בעבירות ביטחוניות, ואפילו אם אינם נמצאים בקשר כלשהו עם קרוב המשפחה שלו מיוחסות העבירות. עוד קובע התיקון באופן גורף כי כל פלסטיני ששהה בישראל שלא כדין ולו לרגע אחד, ובלי קשר לנסיבות חייו וחיי משפחתו, לא יוכל לרכוש מעמד בישראל מכל סיבה שהיא למשך עשר שנים. באוגוסט 2025 עתרו האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט וארגון רופאים לזכויות אדם לבג"ץ, בבקשה לבטל את התיקון לחוק ולהוציא צו ביניים להקפאתו עד להכרעה בעתירה. בעתירה הדגישו הארגונים את המובן מאליו – שענישת אדם על מעשיו של אדם אחר נוגדת את עקרונות המשפט, וכי התיקון מאפשר ענישה קולקטיבית ורחבה על מי שלא ביצעו כל עבירה. העתירה עודנה תלויה ועומדת.

תיקון זה מצטרף לשני תיקונים קודמים המתייחסים אל מפגעים בלבד: האחד, תיקון משנת 2018 המסמיך את שר הפנים לשלול תושבות קבע מתושבי ירושלים המזרחית בגין מעשים המהווים הפרת אמונים למדינת ישראל, כגון פעולות טרור, ריגול או בגידה. השני, תיקון משנת 2023 המאפשר שלילת תושבות או אזרחות ממי שהורשע בפעילות טרור, הוטל עליו עונש מאסר בפועל והוא או מי מטעמו מקבל תגמולים מהרשות הפלסטינית בעבור מעשיו. התיקון השני סותר את העקרונות שנקבעו על ידי בית המשפט העליון ביולי 2022, ולפיהם הליך של ביטול אזרחות חייב לכלול תנאים פרוצדורליים שיבטיחו את הזכות להליך הוגן, וכי אין להותיר אדם ללא כל מעמד. בפברואר 2026 הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים שתי הבקשות הראשונות לשלילת מעמד לפי החוק. בשני המקרים מדובר בתושבי ירושלים המזרחית שהם בעלי אזרחות ישראלית. במקביל מתנהלת עתירה בבג"ץ לביטול התיקון לחוק.

בעקבות התיקון לחוק משנת 2018, במרץ 2026 התקבלה החלטה לשנמך את מעמדו של תושב ירושלים המזרחית ממעמד של תושב קבע למעמד של שהייה ארעית מסוג א/5. המעמד מאפשר לו לשהות בירושלים באופן חוקי, אולם דורש חידוש כל מספר שנים בהתאם להחלטת משרד הפנים ובכפוף לבדיקה ביטחונית.

החוק והתיקונים הללו, אם המדינה תמשיך ליישמם, רלוונטיים במיוחד (אך לא רק) לתושבי ירושלים המזרחית. על כן, מעבר לייעודם העונשי, הם מצטרפים לארגז הכלים הבירוקרטי המאפשר גירוש ושלילת תושבות מפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית.

לקריאה נוספת:

המוקד להגנת הפרט: שלילת תושבות בירושלים, עידכונים