מדיניות סיפוח ושינוי אופן השליטה

ממשלת ישראל ה-37 ממשיכה לקדם במרץ מדיניות לסיפוח ולהחלת ריבונות ישראלית בגדה המערבית, כפי שעשתה מאז כוננה בדצמבר 2022 (ראו דיווח קודם בדוח לשנת הכיבוש ה-58). מדיניות זו מוכתבת ומיושמת על ידי הממשלה באמצעות החלטות, הנחיות, תוכניות ותקציבים, ובאה לידי ביטוי בשטח באמצעות השתלטות אלימה על שטחים, הרחבת התנחלויות, בנייה והכשרה של מאחזים וגירוש קהילות פלסטיניות.

העברת סמכויות נרחבות לניהול החיים האזרחיים בגדה המערבית מן המינהל האזרחי (הגוף הצבאי שאחראי על ניהול ההיבטים האזרחיים בגדה המערבית) לגורמים אזרחיים הכפופים לדרג הפוליטי (ובפרט לשר במשרד הביטחון, בצלאל סמוטריץ') היא אחד הכלים המרכזיים להעמקת השליטה הישראלית ולהכשרת הקרקע להחלת ריבונות. בהובלת השר הוקמה "מינהלת ההתיישבות", גוף אזרחי הכפוף לו. במינהל האזרחי עצמו מונה אזרח לתפקיד סגן ראש המינהל האזרחי, ואף הוא כפוף לשר ולא לקצין הצבא הבכיר העומד בראש המינהל האזרחי. לסגן זה הועברו סמכויות ליבה בתחומים כגון מקרקעין, תכנון ובנייה, תשתיות וכלכלה.

מהלכים אלה מחלישים את המינהל האזרחי ומחדירים לפעילותו שיקולים פוליטיים פסולים שאינם עולים בקנה אחד עם חובותיו כלפי תושבי השטחים הפלסטינים. אף שבעקבות עתירת ארגון יש דין והאגודה לזכויות האזרח הודיעה המדינה על צמצום-מה בסמכויות השר וסגן ראש המינהל האזרחי, הודעה שהובילה לדחיית העתירות על ידי בג"ץ, עיקר העברת הסמכויות נותר בעינו.

כך, וכל עוד הסמכויות לגבי ניהול החיים בגדה המערבית נותרות בידי שר בממשלת ישראל, לרבות החלטות הנוגעות ישירות לחייהם של הפלסטינים המתגוררים בה, מדובר בשינוי המסגרת המשפטית לשליטה הישראלית בגדה, באופן המנוגד לדין הבינלאומי.

השינויים המרכזיים המאפיינים את החודשים האחרונים כוללים צעדים להרחבת השליטה הישראלית בשטחי B ו-A בנוסף לשטחי C, ושינויים מהפכניים בתחום משטר הקרקעות. בשתי החלטות שקיבלו ממשלת ישראל והקבינט המדיני-ביטחוני בפברואר 2026 נוטלת לעצמה הממשלה את הסמכויות ואת שיקול הדעת של המפקד הצבאי, ומבצעת פעולות שלטוניות-ריבוניות בלתי הפיכות. ההחלטות מצטרפות כאמור לשורת מהלכים משפטיים ומבניים שביצעה הממשלה מיום השבעתה, ואשר מובילים לנישול רחב היקף של פלסטינים מאדמותיהם, להעמקת האפליה ולפגיעה קשה בזכויות אדם נוספות. ההחלטות מהוות הפרה חמורה של הדין הבינלאומי, האוסר על סיפוח השטח הכבוש ועריכת שינויים ארוכי טווח, ואף מיועדות לסכל סיכוי להסכם מדיני עתידי וליישום זכותם של הפלסטינים להגדרה עצמית.

החלטת הקבינט הביטחוני-מדיני לשינוי המסגרת המשפטית בגדה המערבית

ב-8 בפברואר 2026 אישר הקבינט הביטחוני-מדיני שורת צעדים המשנים באופן עמוק את המסגרת המשפטית בגדה המערבית, וצפויים להוביל להפרות נרחבות של זכויות האוכלוסייה הפלסטינית. הצעדים, שנוסחו בהובלת מינהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, נועדו לחזק שליטה ישראלית אזרחית ולאפשר פיתוח מואץ של ההתנחלויות, על ידי:

1. הסרת מכשולים חוקיים ובירוקרטיים לרכישת קרקעות על ידי מי שאינם פלסטינים, בין אם מדינת ישראל או גורמים פרטיים;

2. חיזוק השליטה הישראלית באמצעות נטילת סמכויות מוניצפליות ואחרות לגבי היישוב היהודי בחברון, מערת המכפלה, קבר רחל ואתרי מורשת נוספים מידי העיריות הפלסטיניות הרלונטיות (חברון ובית לחם) והעברתן לידי ישראל;

3. הרחבת סמכויות אכיפה ישראליות "ביחס לעבירות מים, פגיעה באתרי מורשת וארכיאולוגיה ומפגעים סביבתיים" בשטחי A ו-B. זאת בהמשך להחלטה דומה מיוני 2024 ותוך הפרה של הסכמי אוסלו.

אופן יישום ההחלטות לא הוגדר על ידי הקבינט, אך ניתן להניח שהיישום יתבצע באמצעות צווים צבאיים בחתימת אלוף פיקוד מרכז, שהוא המפקד הצבאי הבא בנעלי הריבון בגדה המערבית.

החלטת הממשלה לחדש את רישום הזכויות במקרקעין בגדה המערבית

ב-15 בפברואר 2026 התקבלה החלטת ממשלה מס' 3882 על חידוש ביצוע הסדר המקרקעין בשטחי C. רישום מקרקעין הוא צעד סופי ובלתי הפיך בעל השלכות עמוקות, שנועד לקבע זכויות במקרקעין בשטח כבוש. זהו אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנקטה ישראל בעשורים האחרונים, שמטרתו להחיל ריבונות ישראלית על הגדה המערבית תוך נישול פלסטינים מזכויות הקניין שלהם והפרה של הוראות המשפט הבינלאומי ודיני הכיבוש, האוסרות על יצירת עובדות קבועות ובלתי הפיכות בשטח כבוש.

החלטת הממשלה התקבלה זמן קצר לאחר שבג"ץ דחה עתירה שהגישו הארגונים יש דין, האגודה לזכויות האזרח, במקום והמוקד להגנת הפרט נגד החלטה מוקדמת יותר שקיבל הקבינט המדיני-ביטחוני במאי 2025 לחדש את מרשם המקרקעין בגדה. בפסק הדין מה-27 בינואר 2026 בית המשפט הורה על דחיית העתירה בנימוק שהיא מוקדמת מדי ותיאורטית, בקבעו כי החלטת הקבינט מהווה שלב מקדמי בלבד ושטרם ננקטו צעדים שיביאו לנזק בלתי הפיך. כאמור, כשבועיים לאחר מכן קיבל הקבינט החלטה מעשית, הכוללת תוכנית סדורה ומתוקצבת, שעיקריה:

1. חידוש רשמי של הסדר המקרקעין בשטח C ושינויי חקיקה: הממשלה מורה למפקד הצבאי בגדה המערבית להסמיך את הרשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין במשרד המשפטים לבצע הליך הסדר מקרקעין מלא בשטח C. בכך מבוטלת באופן רשמי הקפאת הליכי המרשם שהוטלה בצו צבאי משנת 1968.

2. הקמת מנגנון ממשלתי-צבאי ייעודי: תוקם מסגרת בין-משרדית לניהול התהליך בהובלת רשות רישום והסדר מקרקעין במשרד המשפטים. העברת הסמכויות למשרד המשפטים הישראלי מבטלת בפועל את ההפרדה המינהלית בין ישראל הריבונית לבין שטחים הכבושים על ידה.

3. יעדים ולוחות זמנים: הממשלה קבעה יעד לפיו לפחות 15% מכלל הקרקעות הלא-מוסדרות בשטח C יירשמו עד סוף 2030, בעוד שהתהליך כולו צפוי לארוך כ-30 שנה. משמע – ממשלת ישראל אינה צופה סיום לכיבוש, נהפוך הוא. בדברי ההסבר להחלטת הממשלה צוין כי ניתן להתחיל בביצוע הסדר הקרקעות כבר במהלך תקופת הקמת מנגנון הרישום, (שהקמתו צפויה להימשך כשנה וחצי), וכבר הוקצה תקציב לשלב התפעולי בתקציב 2026.

4. תקציב והקצאת כוח אדם: המדינה מקצה כ-244 מיליון ש"ח לארבע שנים שבהן היא מתכננת מסלול מואץ לרישום כ-15% מהקרקע הלא רשומה.

לקריאה נוספת:

ארגון יש דין:

Update and Analysis: The Cabinet Approved a Series of Dramatic Annexation Decisions, 10.2.2026

עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם: נטילת סמכויות בתחומי התכנון והבנייה בתחומי השמורה ההסכמית, דצמבר 2025

מאגר חוקי סיפוח באתר ארגון יש דין

ארגון יש דין:

GOI Decision to Renew the Land Rights Registration Process in the West Bank is a Breach of International Law, Reflects Israeli Sovereignty Over the Territory and Will Lead to Mass Violation of Palestinians’ Rights, 16.2.2026

עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם: פתיחת הסדר המקרקעין בגדה המערבית, פברואר 2026

הכשרת מאחזים ופיתוח התנחלויות

הממשלה הנוכחית שמה לה למטרה להגדיל ככל האפשר את מפעל ההתנחלויות, תוך דחיקת הפלסטינים לשטחים הולכים וקטנים. מאז הקמתה הכריזה הממשלה על הקמת 102 התנחלויות חדשות. לפני הקמת הממשלה הנוכחית היו בגדה המערבית 127 התנחלויות, כלומר מדובר על גידול של 80%. חלק מההתנחלויות החדשות הן מאחזים אשר יעברו הכשרה, חלקן קיימות בפועל כשכונות של התנחלויות קיימות ויקבלו מעמד עצמאי, וחלקן חדשות לגמרי.

לפי נתוני שלום עכשיו, באפריל 2026 היו בגדה המערבית 156 מאחזים ו-204 חוות, מתוכם 91 שהוקמו בשנת 2025, ו-25 שהוקמו בשנת 2026. לפי ספירת שלום עכשיו, מספרים אלה כוללים כ-33 מאחזים שהוכשרו, וכ-48 נוספים הנמצאים בתהליכי הכשרה. לפי דו"ח הארגונים כרם נבות ושלום עכשיו, מאחזים וחוות אלו חלשו כבר בסוף שנת 2024 על כ-786 אלף דונם, שהם 14% משטחי הגדה המערבית. המאחזים והחוות מוקמים בכל רחבי הגדה, לרבות בשטחי B. ההשתלטות על השטחים והקמת המאחזים מלוות לרוב בהטרדה שיטתית ובגירוש של עשרות קהילות ומקבצי רועים מקומיים, המונים אלפי גברים, נשים וילדים פלסטינים, בעיקר בבקעת הירדן, בדרום הר חברון ובסמוך לאזור השמורה ההסכמית.

למרות שמאחזים וחוות מוקמים ללא אישור ובניגוד לחוק, על פי עדות קצין צבא שנכללה בתחקיר "זמן אמת" של תאגיד השידור הציבורי בדצמבר 2025 חלק מהחוות הוקמו לכאורה בידיעת הצבא ובתיאום עמו, בהוראת אלוף פיקוד המרכז, אבי בלוט. על פי דיווח בעיתון הארץ מאפריל 2026 אמר האלוף עצמו בפורום סגור כי 150 חוות הוקמו בתיאום עם הצבא. אך גם אם עלו על הקרקע ללא ידיעת הצבא, מרגע שהוקמו החוות והמאחזים הם מוגנים על ידי הצבא, המקצה כוחות רבים למטרה זו.

הממשלה מעודדת את הקמת המאחזים בשלל אמצעים. לדוגמה, כבר בפברואר 2023 התקבלה החלטת קבינט המאפשרת חיבור מאחזים לתשתיות ובניית מבני ציבור, וזאת על בסיס הכרזה על "אתרים להסדרה" עוד טרם הכשרתם. כלומר, הממשלה מאפשרת ומממנת בניית מבנים והקמת תשתיות הדורשים על פי חוק היתר בנייה גם במקומות שבהם אין כלל תוכניות בנייה, משמע – בניגוד לחוק, ואף ללא החלטה מוסדרת על הקמת יישוב או שכונה. מאז התקבלה החלטה זו הוכרזו עשרות מאחזים כ"אתרים להסדרה", והם מקבלים תקצוב, תשתיות ושירותים אזרחיים מהמדינה. זאת למרות שרבים מהמאחזים הללו אינם עומדים בקריטריונים הבסיסיים ביותר לצורך הסדרה, כגון מאחזים שאינם צמודי-דופן להתנחלות האם, או כאלה הממוקמים בתוך שטח אש, באזור בעל רגישות סביבתית גבוהה או בתחומי איסור בנייה של כביש מרכזי.

במסגרת המאמצים להכשיר מאחזים ולהפוך אותם להתנחלויות, נקבעו במחצית השנייה של 2025 תחומי שיפוט ל-17 התנחלויות חדשות. במרץ 2026 חתם אלוף הפיקוד על תחומי שיפוט לשמונה התנחלויות נוספות. בנוסף, שבע התנחלויות שהוסדרו בעבר כשכונות בהתנחלויות קיימות קיבלו ב-2025 מעמד של התנחלות עצמאית, צעד המאפשר הגדלת הקצאת תקציבים מהמדינה.

הכשרת מאחז והפיכתו להתנחלות מוכרת ובעלת תחום שיפוט מעמיקה ומקבעת את הפגיעה בזכויות תושבי המקום הפלסטינים באופנים שונים, ובהם פגיעה בחופש התנועה שלהם ומניעת גישה לאדמות חקלאיות ושטחי מרעה שנכנסים כעת תחת תחום השיפוט של ההתנחלות החדשה, לרבות פגיעה בזכות הקניין כאשר מדובר באדמות בבעלות פרטית.

שני מאחזים, "כנפי השחר" ו"מצוקי הארץ", אשר הופכים כעת להתנחלויות מוכרות, קמו על חורבות הקהילות המגורשות עין סאמיה ומוערג׳את מרכז, בהתאמה. מגמה חדשה זו מעידה על האופן שבו אלימות מתנחלים ופעולות הממשלה משתלבות זו בזו לצורך מטרה משותפת – לגרש באופן קבוע את הקהילות מהשטחים שבהם חיו עשרות שנים ולהגדיל את הנוכחות היהודית בגדה המערבית.

התרחבות האחיזה היהודית בגדה המערבית מתבצעת גם באמצעות הרחבת התנחלויות קיימות. לפי נתוני שלום עכשיו אושרו ב-2025 כ-15,700 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות. כמו כן, למעלה מ-12,000 יחידות דיור נוספות נמצאות בשלבי תכנון שונים. במקביל האוכלוסייה הפלסטינית המקומית סובלת מאפליה שיטתית במתן אישורי בנייה ובחיבור לתשתיות.

בין היתר, אושרו בסוף אפריל 2026 תוכניות ל-126 יחידות דיור בשא-נור, התנחלות שפורקה במסגרת חוק ההתנתקות ב-2005, ואשר הקבינט החליט על הקמתה מחדש במאי 2025. ב-19.4.2026התיישבו במקום 16 משפחות, באירוע מתוקשר ובנוכחות שרים וחברי כנסת. כבר בדצמבר 2025 חתם אלוף פיקוד המרכז על צו תפיסה של למעלה מ-500 דונם קרקע פרטית לצורך סלילת כביש עוקף באורך של כ-6 ק"מ אל ההתנחלות.

לקריאה נוספת:

לעניין החלטות לקביעת תחום שיפוט והשלכותיהן על תושבי המקום הפלסטינים ראו:

עיריית עקרבה ועמותת במקום – תכנון וזכויות אדם: השגה על קביעת תחום השיפוט, מרץ 2026

עמותת במקום ותושבי אל-פונדוקומיה: התנגדות לתוכנית מס' 108/2 להתנחלות שא נור, מרץ 2026

תוכניות פיתוח שטח E1 – "ירושלים הגדולה"

בין תוכניות הפיתוח שאושרו בשנת 2025 נכללות גם שתי תוכניות באזור מעלה אדומים, בשטח הידוע כ-E1. התוכניות מקיפות שטח של כ-2,100 דונם, ומאפשרות בנייה של כ-3,400 יחידות דיור, תוך התעלמות מוחלטת מהקהילות הפלסטיניות החיות בסביבה ובשטח הנכלל בתוכניות. מיקומן מצידו הצפוני של כביש מס' 1, במנותק מהמרקם העירוני הקיים, מעיד כי לא מדובר בהתרחבות עירונית טבעית של מעלה אדומים. מטרתן העיקרית של התוכניות היא ליצור רצף התיישבות יהודי בין ירושלים למעלה אדומים, באופן שיבתר את הגדה לשני חלקים נפרדים, שרק כביש גישה צר מחבר ביניהם. יישום התוכניות משמעותו גירוש של כל הקהילות הפלסטיניות החיות במרחב, מניעת מעבר של פלסטינים באזור ויצירת מרחב לישראלים בלבד, בלב הגדה המערבית. מהלך זה מצטרף לשורת צעדים שמשמעותם העמקת השליטה הישראלית ב"ירושלים הגדולה" – אזורי הגדה המקיפים את ירושלים, וסילוק התושבים הפלסטינים מהאזור. בין הצעדים הללו קיימות גם תוכניות לסלילת כבישים שישרתו התנחלויות ויבתרו עוד יותר את המרחב הפלסטיני; הצבת חסימות בדרכים המשרתות תנועה פלסטינית; הכרזה על מרחבי תפר; ודרישות חדשות להיתרי שהייה.

בבית המשפט המחוזי בירושלים מתנהלת עתירה נגד מתן תוקף לתוכניות, שהוגשה על ידי הארגונים עיר עמים, במקום ושלום עכשיו באמצעות עו"ד מיכאל ספרד ואוחדה עם עתירות נוספות מטעם תושבי האזור הפלסטינים. עם זאת, בהיעדר צו מניעה, פרסמה הממשלה בדצמבר 2025 מכרזים ליישום התוכנית.

לקריאה נוספת:

עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם:

The E1 Development Plans, Meaning and Implications

עמותת עיר עמים: סיכום שנת 2025: מדיניות ישראל במזרח ירושלים – העמקת הסיפוח והגירוש, ינואר 2026

ארכיאולוגיה כאמצעי לשליטה ולסיפוח

בתקופה המסוקרת בדוח זה המשיכה הממשלה להשתמש באתרים ארכיאולוגיים ככלי לקידום שליטה ישראלית בשטחי C, ואף לגלישת סמכויות לתוך שטחי A ו-B. זאת תוך פגיעה בזכויותיהן של קהילות פלסטיניות מקומיות, הפרה מובהקת של הדין הבינלאומי וביטול הסכמי אוסלו ככל שהם נוגעים לארכיאולוגיה.

לאחר שביולי 2024 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני להעניק למינהל האזרחי סמכויות מסוימות לגבי אתרי עתיקות בשטחי B של הגדה המערבית, בפברואר 2026 קיבל הקבינט החלטה לאפשר גם אכיפה באתרים ארכיאולוגים בשטחי A. זאת במסגרת החלטה רחבה יותר, המסמיכה את הרשויות הישראליות לבצע פעולות אכיפה גם לניהול מים ועניינים סביבתיים אחרים, בנוסף לאתרי ארכיאולוגיה.

בנוסף, ב-11.5.2026 עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שמטרתה להעביר את הסמכות לניהול ולפיקוח על אתרי עתיקות מהמינהל האזרחי אל רשות סטטוטורית חדשה, שתהיה כפופה למשרד המורשת. בהתאם למגמה הכללית המסוקרת בדוח זה, בדבר צמצום סמכויות המינהל האזרחי והעברתן לידי רשויות ישראליות אזרחיות, זהו צעד נוסף לעבר סיפוח. אם יאושר החוק בקריאה שניה ושלישית, יולאם בפועל ניהול העתיקות בגדה המערבית. הצעת החוק זו, כמו גם החלטות הקבינט, מנוגדות לדין הבינלאומי.

הצעת החוק והחלטות הקבינט האלה מצטרפות לשורת החלטות לפיתוח אתרים ארכיאולוגיים ברחבי הגדה המערבית באופן המונע בסופו של דבר את גישת הקהילות הפלסטיניות החיות בסמיכות לאתרים לסביבת מגוריהן, לאדמות החקלאיות שלהן ולאתרים עצמם. כך, בסבסטיה הופקע האתר כולו ושטחים נרחבים סביבו. האתר מיועד להפוך לאתר תיירות בניהול ישראלי, דבר שצפוי לפגוע בפרנסתם של תושבי המקום, המבוססת במידה רבה על התיירות לאתר. הפקעת אזור סבסטיה היא הפקעת הקרקעות הגדולה ביותר לצורכי ארכיאולוגיה מאז 1967, והיא מצטרפת ל-60 הכרזות אחרות של המינהל האזרחי על אתרים ארכיאולוגיים בקיץ 2025. מרבית ההכרזות נוגעות לאתרים בצפון הגדה, באזור שכם. ארגון עמק שווה מצביע על חשש כי צווים אלה, החלים על אתרים הסובבים את העיר שכם מכל עבר, הם צעד ראשון בפעולות פיתוח עתידיות העלולות לנתק את העיר שכם מן היישובים הפלסטיניים הסובבים אותה.

לקריאה נוספת:

ארגון עמק שווה:

Unprecedented Annexation Move: Knesset Committee Votes to Establish a Civilian Authority to Govern Antiquities in the West Bank, 4.2.2026