העלמה כפויה

בהיעדר מנגנון מסודר ושיטתי לרישום מעצרים, וככל שגדל מספר העצורים הפלסטינים המוחזקים בידי כוחות הביטחון הישראלים, גם בשנת 2026 נותרות משפחות פלסטיניות רבות מהגדה המערבית ומרצועת עזה ללא מידע בסיסי היכן מוחזקים קרוביהם, בגירים או ילדים, שנעצרו.

מאז אוקטובר 2023, ובניגוד למחויבותה על פי הדין הבינלאומי, חדלה ישראל מהעברת מידע על עצורים לארגון הצלב האדום ואינה מאפשרת לנציגיו לבקרם. לפני למעלה משנתיים עתרו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וארגון גישה לבג"ץ בדרישה שהמדינה תאפשר את חידוש מפגשי הצלב האדום עם כלואים פלסטינים במתקני הכליאה השונים. בתשובתה העדכנית ממאי 2026 הסכימה המדינה לראשונה לאפשר ביקורים של הצלב האדום במתקני הכליאה, אך עמדה על סירובה לאפשר לארגון להפגש עם כלואים. הסדר כזה אינו מספק מענה לצורכי הכלואים, ואינו תואם את אופן עבודתו של הארגון או את מחויבותה של ישראל תחת הדין הבינלאומי. בפועל, בעת כתיבת דוח זה האיסור הגורף מאוקטובר 2023 עומד בתוקפו.

נוכח מציאות זו, ארגוני זכויות האדם הפכו במקרים רבים לכתובת היחידה עבור משפחות המבקשות לקבל מידע בסיסי על יקיריהן העצורים. בשנים 2025-2024 טיפל המוקד להגנת הפרט במספר חסר תקדים של פניות הנוגעות לאיתורים של עצורים פלסטינים. במהלך שנת 2025 בלבד טיפל המוקד ב-29,137 בקשות לאיתור עצורים. מתוכן, 11,781 היו בקשות חדשות, ו-17,356 היו בקשות חוזרות לגבי עצור שהמוקד פעל בעבר לאיתורו אך הועבר למקום כליאה חדש ללא יידוע המשפחה או שאי הודאות לגבי מיקומו לא נפתרה, וכן מעצרים חוזרים של עצורים ששוחררו. לשם ההשוואה, בשנת 2022 מספר האיתורים שבהם טיפל המוקד עמד על 4,481 בלבד.

המצב חמור עוד יותר בכל הנוגע לתושבי רצועות עזה. במקרים רבים בקשות האיתור מובילות למבוי סתום, לרבות מקרים שבהם האנשים נראו לאחרונה בעת שהיו בחזקת הצבא.

בשנתיים האחרונות נאלץ המוקד להגנת הפרט אף להגיש 119 עתירות הביאס קורפוס בניסיון לחייב את הרשויות לדווח למשפחות היכן מוחזקים קרוביהן העצורים. במרבית המקרים הובילו העתירות לאיתור העצורים. עם זאת, ב-39 מקרים, כשליש מכלל המקרים, לא מסרו הרשויות מידע בעקבות העתירה. בשלושה מקרים נקבע כי תתקבל החלטה שיפוטית רק לאחר הכרעת בג"ץ בעתירה שהוזכרה לעיל, ואשר כאמור תלויה ועומדת כבר למעלה משנתיים. למרות העדויות שהובאו בעתירות ובשני מכתבי תלונה עקרוניים שהגיש המוקד לפרקליטה הצבאית הראשית, המדינה לא פתחה בחקירה בנושא או ביצעה בדיקה של נוהלי הצבא בנוגע לרישום עצורים.

הליך הביאס קורפוס הוא מהצווים הקדומים והחשובים ביותר בהגנה על זכויות האדם, ותפקידו במקור להגן על כל אדם מפני מעצר בלתי חוקי או שרירותי. אפשר להגישו רק כאשר קרוב משפחה מדרגה ראשונה מסוגל לחתום על ייפוי כוח ולהגיש תצהיר מפורט המתאר את נסיבות המעצר. בפועל, באלפים מהמקרים שטופלו בשנתיים האחרונות אין אפשרות לאסוף תצהירים מקרובי משפחה של עצורים מעזה בשל תנאי המלחמה או העקירה. כתוצאה מכך, עד היום חסר מידע על אלפי תושבי עזה שנראו לאחרונה כאשר נלקחו למעצר.

לקריאה נוספת:

המוקד להגנת הפרט:

Enforced Disappearances of Gaza Residents in Detention Patterns, Legal Implications, and Oversight Gaps Since October 2023, May 2026