דוח מצב הכיבוש

בשנתיים האחרונות הפרות זכויות האדם והפגיעה בשגרת חיי הפלסטינים תושבי הגדה המערבית החמירו באופן שיטתי, וגרמו לאובדן חיים, להרס, לעקירה ולמחסור כלכלי גובר בקרב האוכלוסייה הפלסטינית. בצל המלחמה בעזה ממשיכה ממשלת ישראל ה-37 בצעדים משפטיים ובירוקרטיים במטרה לחזק את אחיזתה בשטחים הכבושים, לקדם סיפוח דה-פקטו ולהרחיב את שליטתה אף לשטחי B ו-A. תקציבי עתק מוקצים להרחבת מפעל ההתנחלויות ולהעמקת ההפליה הממוסדת בין ישראלים ופלסטינים המתגוררים באזור. כמו כן מאפשרים הממשלה והצבא הקמת מאחזים

הפגיעות החמורות בזכויות הפלסטינים בגדה המערבית, שיתוארו בפרק זה, נובעות או מתכתבות באופן ישיר עם מדיניות ממשלת ישראל להרחיב ולהעמיק את שליטתה בגדה. מאז הקמת הממשלה ה-37, וביתר שאת בחסות המלחמה, מתרחש בגדה המערבית שינוי מבני מרחיק לכת. באמצעות שורה של צעדים בירוקרטיים והעברת סמכויות נרחבות מידי הצבא (האמון על ניהול חיי התושבים באמצעות המינהל האזרחי) לידי גורמים אזרחיים הנשלטים באופן ישיר על ידי הממשלה, שינתה ומשנה ישראל את אופי השלטון ממסגרת משפטית של כיבוש צבאי, שאמורה לפעול

הרוגים ופצועים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים לפי נתוני האו"ם , מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, ועד ל-16 באוקטובר 2025, נהרגו בגדה המערבית, ובכללה מזרח ירושלים, 1001 פלסטינים, מתוכם 210 ילדים, 20 נשים ו-7 אנשים עם מוגבלויות. למרות שמספר הנפגעים היה גבוה במיוחד בחודשים הראשונים שלאחר השבעה באוקטובר, גם לאורך 2024 ו-2025 נשארו נתוני ההרוגים הפלסטינים גבוהים פי כמה וכמה מאשר בשנים קודמות. מתוך ההרוגים, 33 נהרגו במהלך מתקפות מתנחלים – 19 בידי מתנחלים ו-14 על ידי

אלימות מתנחלים – נתונים ומגמות בשנים 2025-2023 חלה עלייה חדה באירועי אלימות שמבצעים אזרחים ישראלים, רובם ככולם תושבי התנחלויות יהודיות, כלפי פלסטינים ורכוש פלסטיני בגדה המערבית (אלימות מתנחלים). עלייה בתדירות, בהיקף ובעוצמת האלימות מורגשת כבר מראשית שנת 2023, והתגברה עוד יותר מאז פרוץ המלחמה. גם הקמתם של עשרות רבות של מאחזי-חווה ברחבי הגדה הגבירה מאד את האלימות כלפי קהילות פלסטיניות המתגוררות בסמוך למאחזים אלה. על פי נתוני האו"ם , מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש ספטמבר 2025 ת

חופש התנועה הוא זכות בסיסית ומרכיב חיוני לחירותו של האדם במובנה הפשוט ביותר. מגבלות על חופש התנועה פוגעות ישירות בזכויות אדם אחרות בשל היעדר גישה, למשל לשירותי רפואה או חינוך, למקומות עבודה, לאדמות חקלאיות וכיו"ב. זכותם של הפלסטינים בגדה המערבית לנוע בחופשיות בתוך הגדה ולצאת ממנה מוגבלת ברמות שונות עוד מראשית ימי הכיבוש. מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה הוחרפו המגבלות על חופש התנועה באופנים שונים, תוך פגיעה ישירה וקשה במרבית האוכלוסייה. מגבלות אלה אף החמיר

בנוסף ובשונה מפעולות הצבא להרס בתים בתואנה לצורך מבצעי או מהוצאה וביצוע של צווי הריסה אדמיניסטרטיביים בשל בנייה ללא אישור, מבוצעות בגדה גם הריסות בתים עונשיות. הריסת בתים עונשית נועדה במוצהר לפגוע בקרובי משפחתם של פלסטינים הנחשדים או מורשעים בביצוע עבירות ביטחון, כאמצעי הרתעה נגד מפגעים פוטנציאליים. הלכה למעשה מדובר בפגיעה בחפים מפשע כמדיניות רשמית, שהאפקטיביות שלה מוטלת בספק רב. הריסת בתים היא ענישה קולקטיבית, המנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מעני

בסוף 2024 אישרה ממשלת ישראל הצעה להקמת מנגנון חדש לרישום ארגונים הומניטריים בינלאומיים שעיקר פעילותם מתרחשת בשטחים הכבושים, לרבות עזה, וש"עיקר פעילותם היא סיוע לרווחתם של תושבים פלסטינים". סעיף 7 לנוהל החדש מכיל רשימה פתוחה של שיקולים לסירוב לבקשה לרישום ארגון כגורם הומניטרי פעיל, דבר שמאפשר פסילת ארגון שפעל תחת רישום קודם. משמעות ביטול רישומו של ארגון או ביטול אשרות העובדים מטעמו היא למעשה מניעת פעילות הומניטרית בגדה המערבית. על פי הנוהל החדש ניתן לסרב לבקשה לרישום ארגון או