מניעת סיוע הומניטרי

בסוף 2024 אישרה ממשלת ישראל הצעה להקמת מנגנון חדש לרישום ארגונים הומניטריים בינלאומיים שעיקר פעילותם מתרחשת בשטחים הכבושים, לרבות עזה, וש"עיקר פעילותם היא סיוע לרווחתם של תושבים פלסטינים". סעיף 7 לנוהל החדש מכיל רשימה פתוחה של שיקולים לסירוב לבקשה לרישום ארגון כגורם הומניטרי פעיל, דבר שמאפשר פסילת ארגון שפעל תחת רישום קודם. משמעות ביטול רישומו של ארגון או ביטול אשרות העובדים מטעמו היא למעשה מניעת פעילות הומניטרית בגדה המערבית. על פי הנוהל החדש ניתן לסרב לבקשה לרישום ארגון או למתן אשרה בשל עמדה פוליטית של הארגון או העובד, למשל משום שהארגון מפיץ מידע על ישראל המהווה "דה-לגיטימציה" לעמדת ישראל, "שולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", "מפרסם או פרסם ... קריאה פומבית להטלת חרם על מדינת ישראל" או קורא להעמדה לדין של ישראלים בגין פשעי מלחמה. מדובר בצעדים הננקטים כחלק ממכלול סנקציות, בין היתר על רקע ביקורת שארגוני סיוע רבים משמיעים ביחס למדיניות ישראל ופעולותיה בעזה ובגדה המערבית.

כמו כן, ב-30.1.2025, ועל רקע אירועי טבח השבעה באוקטובר, נכנסה לתוקפה חקיקה המונעת מסוכנות האו"ם אונר"א מלהפעיל כל נציגות, מלספק כל שירות ומלקיים כל פעילות, במישרין או בעקיפין, בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. השלכות החקיקה כוללות סגירת מעברי הגבול בפני עובדי הסוכנות, וסגירת חשבונות הבנק שלה בבנקים ישראלים. חסמים אלה יסכלו, או לכל הפחות יגבילו במידה רבה, את פעילות סוכנות הסיוע, גם בשטחי הגדה המערבית.

אכן, תשתיות הסיוע שהקים הארגון הן תחליף, האמור להיות זמני, למנגנוני שלטון עצמאיים ומתפקדים עבור אוכלוסייה בשטח כבוש וללא שלטון עצמי מלא וריבוני, אולם התמשכות הכיבוש והיעדר יכולתה של הרשות הפלסטינית לספק באופן סביר את צורכי האוכלוסייה הצפופה והענייה בשטחי הגדה שנמצאים בשליטתה יצרו תלות מוחלטת במנגנון הסיוע הגדול והוותיק של אונר"א. תהא הצדקה להטלת סנקציות על הארגון אשר תהא, הנפגע העיקרי הוא הציבור הפלסטיני.

הפגיעה בסיוע ההומניטרי מצטרפת לפגיעה המתמשכת בכלכלה הפלסטינית בכלל וביכולתה של הרשות הפלסטינית לספק שירותים בסיסיים לתושביה בפרט. כל אלו בניגוד מוחלט לחובתו של כוח כובש לפעול לטובת התושבים המוגנים ולמימוש זכויות האדם שלהם, ואף בניגוד לאינטרס הביטחוני הישראלי.