דוח מצב הכיבוש

במהלך העשור האחרון, וביתר שאת בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל ה-37, אלמנטים המאפיינים משטר דמוקרטי – ובראשם מנגנוני הפרדת רשויות, מערכות שלטון ואכיפת חוק אפקטיביות ושוויוניות, תקשורת חופשית וחברה אזרחית אקטיבית – מצויים תחת מתקפה, עוברים דה-לגיטימציה ומופשטים ממעמדם. במקביל פועלת הממשלה לחזק את סמכויותיה ולהכפיף לשיקולים פוליטיים מנגנונים שעצמאותם חיונית לקיום ממשל תקין, כגון המנגנון לבחירת שופטים, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד נציב שירות המדינה ועוד. כמו כן, ניכרת נסיגה ממחו

חוק "עונש מוות למחבלים" עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-30.3.2026. החוק, המפר את הזכות לחיים ומכוון נגד פלסטינים בלבד, קודם בהתלהבות על ידי מפלגות הקואליציה, ובראשן סיעת עוצמה יהודית, וכן על ידי מפלגת האופוזיציה ישראל ביתנו. החוק עבר ברוב של 62 חברי כנסת מול 48 מתנגדים. מיד עם אישורו הוגשו לבג"ץ מספר עתירות על ידי ארגוני זכויות אדם וחברי כנסת, בדרישה לביטולו בשל מהותו הבלתי מוסרית, אי חוקתיותו ואופיו המפלה והגזעני. בית המשפט איחד את הדיון בעתירות השונות, והטיל על המדינה להשי

בחודשים האחרונים נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה-2025, שיזם יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן. ההצעה מבקשת לחלק את התפקיד לשניים – יועץ משפטי לממשלה (יועמ"ש) ותובע כללי. לצד זאת כוללת ההצעה שורה של שינויים מבניים, המחלישים באופן משמעותי את עצמאותו של מוסד הייעוץ המשפטי ואת מערכת אכיפת החוק. בין היתר, ההצעה מבקשת לשנות את מנגנון המינוי כך שיהיה נתון בידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים, מבטלת למעשה את המעמד המחייב של חוות הדעת של היועמ"ש, מרחיב

על אף שחופש הביטוי וחופש המחאה הן זכויות יסוד המעוגנות במשפט הישראלי והבינלאומי, התעצמו בשנים האחרונות הניסיונות לצמצם את מרחב המחאה נגד הכיבוש ונגד מדיניות הממשלה. פגיעה בחופש הביטוי והמחאה מצמצמת את המרחב האזרחי ומאפשרת המשך הפרות זכויות האדם – בגדה המערבית, בעזה ובישראל עצמה – ללא ביקורת והגבלה. אפילו בעתות חירום או מלחמה המדינה אינה רשאית לשלול או להגביל זכויות אלה ללא צידוק או באופן שאינו מידתי, שכן דווקא בתקופות אלו גוברת חשיבותן ככלים לביקורת ציבורית על מדיניות ממשלתית

קידום חקיקה להגבלת פעילותם של ארגוני זכויות אדם מאז פברואר 2025 מקדמת הממשלה את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה, התשפ"ה-2024). בנוסחה המקורי ביקשה ההצעה להטיל מיסוי בגובה 80% על תרומות המתקבלות על ידי עמותות ישראליות ממדינות זרות או גופים מדינתיים זרים, וליטול מבתי המשפט את הסמכות לדון בעתירות המוגשות על ידי עמותות שמימונן העיקרי מגיע מישויות כאלה. ביולי 2025 הוצג נוסח חדש על ידי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ רוטמן, בשיתוף עם המציע של ההצעה המקורית, ח"כ קלנר