פגיעה בארגוני זכויות אדם

קידום חקיקה להגבלת פעילותם של ארגוני זכויות אדם

מאז פברואר 2025 מקדמת הממשלה את הצעת חוק העמותות (תיקון – תרומה מישות מדינית זרה, התשפ"ה-2024). בנוסחה המקורי ביקשה ההצעה להטיל מיסוי בגובה 80% על תרומות המתקבלות על ידי עמותות ישראליות ממדינות זרות או גופים מדינתיים זרים, וליטול מבתי המשפט את הסמכות לדון בעתירות המוגשות על ידי עמותות שמימונן העיקרי מגיע מישויות כאלה. ביולי 2025 הוצג נוסח חדש על ידי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ רוטמן, בשיתוף עם המציע של ההצעה המקורית, ח"כ קלנר. לפי הנוסח החדש תרומות מישויות מדיניות זרות ימוסו בסך של 23%. לחלופין, ניתנת האופציה להצהיר כי העמותה לא תעסוק בשלל פעילויות שהוגדרו "פוליטיות", כגון ארגון פעילות מחאה, קידום חקיקה, פעילות בכנסת וכיו"ב. הפרת המחוייבות הזו תגרור מיסוי מוגבר ועיצומים כספיים. אופציית התצהיר מהווה תמריץ שלילי למעורבות חברתית, אך כיוון שהעשייה אליה היא מתייחסת מהווה חלק משמעותי מעבודת ארגוני חברה אזרחית בכלל ואלו העוסקים בהגנה על זכויות אדם בישראל ובשטחים הכבושים בפרט, יוצא שבפועל אופצית התצהיר אינה רלוונטית עבור מרבית הארגונים.

בנוסף כוללת ההצעה סעיף המחייב את העמותות המקבלות מימון מישות מדינית זרה בתשלום אגרה גבוהה במיוחד בהגשת עתירות לבג"ץ – 50 אלף ש"ח במקום אלפיים ש"ח בלבד. אם תתקבל ההצעה תהיה זו מגבלת נגישות חמורה לאחד הכלים המרכזיים העומדים לרשות העמותות והקהלים שהן מייצגות.

בפועל מדובר בכלי להשתקת עמותות המבקרות את מדיניות הממשלה ולסיכון קיומן. החוק, אם יתקבל, יפגע בחופש הביטוי, בחופש ההתאגדות ובזכות לנגישות לסעד משפטי. כמו כן, בהיותה ממוקדת בתרומות מישויות מדינתיות זרות בלבד, פוגעת הצעת החוק בעיקרון השוויון ומפלה עמותות אלה לעומת עמותות המקבלות תרומות מישויות זרות פרטיות או מכל גורם אחר.

במהלך השנה האחרונה התקיימו בעניין מספר דיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט. על אף שההצעה לא אושרה לקריאה ראשונה, הדיונים עצמם היוו קרקע לדה-לגיטימציה ולהסתה נגד ארגוני זכויות אדם, לרבות ארגונים המתנגדים לכיבוש.

שימוש באמצעים בירוקרטיים להטרדת ארגוני זכויות אדם

בנוסף להליך חקיקתי זה ולהסתה הקשה, מופעלים נגד הארגונים כלים אדמיניסטרטיביים שונים, המונעים לעיתים מזומנות מתלונות של ארגוני ימין או חברי כנסת. ח"כים וארגוני ימין אף מגישים תלונות נגד ארגונים למשטרה או לרשם העמותות בטענה לתמיכה בטרור. מטרתם של צעדים אלה להטריד את הארגונים, ולהסיט אותם לעיסוק בטענות ובהליכים נגדם במקום שיעסקו בפעילותם הרגילה, תוך ניסיון לפגוע בהמשך עבודתם וקיומם. כמו כן מוגשות תלונות לרשם העמותות בטענות בגין אי-סדרים לכאורה בדיווחי עמותות לגבי תרומות זרות ותרומות בכלל, דבר המוביל לביקורות בארגונים ולהליכים אדמיניסטרטיביים מיותרים, המסתיימים בדרךכלל בלא כלום. בנקים מסרבים לעיתים לקבל או להעביר כספי עמותות בטענות שווא לחשש מתמיכה בטרור, ובשנים האחרונות ארגונים נאלצו לנקוט בהליכים משפטיים כדי לפתור בעיות מסוג זה.