דוח מצב הכיבוש

בירושלים חיים כמיליון תושבים, 40% מהם פלסטינים. 90% מהם בעלי מעמד של תושבות קבע בישראל, ו-9% אזרחי ישראל. 60% מהתושבים הפלסטינים בירושלים חיים מתחת לקו העוני – פי שניים משיעור העוני בקרב האוכלוסייה היהודית בעיר. למרות מעמדם כתושבי קבע (ומיעוטם כאזרחים), סובלים התושבות והתושבים הפלסטינים בירושלים המזרחית מהפליה שיטתית ורב-מערכתית זה שנים רבות, וביתר שאת בשנים האחרונות. שירותים מוניציפליים בסיסיים, כגון חינוך, אספקת מים, תחזוקת תשתיות ואיסוף אשפה אינם מסופקים באופן שוויוני, ולע

במהלך העשור האחרון, וביתר שאת בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל ה-37, אלמנטים המאפיינים משטר דמוקרטי – ובראשם מנגנוני הפרדת רשויות, מערכות שלטון ואכיפת חוק אפקטיביות ושוויוניות, תקשורת חופשית וחברה אזרחית אקטיבית – מצויים תחת מתקפה, עוברים דה-לגיטימציה ומופשטים ממעמדם. במקביל פועלת הממשלה לחזק את סמכויותיה ולהכפיף לשיקולים פוליטיים מנגנונים שעצמאותם חיונית לקיום ממשל תקין, כגון המנגנון לבחירת שופטים, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד נציב שירות המדינה ועוד. כמו כן, ניכרת נסיגה ממחו

בשנת הכיבוש ה־59 המשיכה ממשלת ישראל לקדם במרץ את מדיניותה לסיפוח של הגדה המערבית, בניגוד לדין הבינלאומי ותוך פגיעה חמורה ושיטתית בזכויות האדם של האוכלוסייה הפלסטינית. אלימות מתנחלים, בהיקף ובחומרה חסרי תקדים, משליטה טרור ופחד, מובילה לגירוש עשרות קהילות מאדמותיהן, ובכך תורמת את חלקה למימוש החזון להשתלטות קבע על הגדה. מדיניות הסיפוח מקודמת באמצעות העברת סמכויות מהמינהל האזרחי לגורמים הכפופים לדרג הפוליטיֲֲֲ, הרחבת השליטה הישראלית בתחומים אזרחיים שונים גם לשטחי A ו-B, ויצירת שי

באוקטובר 2025 נכנס לתוקפו ההסכם להפסקת הלחימה בעזה. למרות זאת ממשיכה ישראל לתקוף ריכוזי אוכלוסייה בשטח שבו מצטופפים הפלסטינים, ולבצע הרס שיטתי של מבנים ותשתיות בשטח המצוי תחת שליטתה, לצד ירי חסר הבחנה בכל מי שמתקרב לקו הצהוב או חוצה אותו. כמו כן, עדיין שורר ברצועה משבר הומניטרי קשה בשל המגבלות שמטילה ישראל על כניסת סיוע. מאות אזרחים נהרגו ואלפים נפצעו במהלך החודשים האחרונים כתוצאה מהפרות של הפסקת האש, ותושבי הרצועה מוסיפים לחיות במחסור חמור, בפחד ובחוסר וודאות, בעודם נושאים א

גם בשנת 2026, מעל ל-9,000 כלואים פלסטינים ביטחוניים, ובהם ילדים, מוחזקים בתנאי כליאה קשים ביותר וסובלים מאלימות, השפלה, צפיפות, הרעבה והזנחה, לרבות הזנחה רפואית. אלה כוללים אסירים, עצורים, עצורים מינהליים ועצורים מכוח חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים. כתוצאה מתנאי הכליאה הקשים, כלואים שוחררו ממשמורת כשהם סובלים מפגיעות פיזיות בלתי הפיכות, לרבות קטיעת איברים. בנוסף, לפי נתוני ארגון רופאים לזכויות אדם, לפחות 103 פלסטינים, לרבות נער בן 17, מתו תחת משמורת ישראלית בין אוקטובר 2023

למרות הסכם הפסקת הלחימה שנכנס לתוקף באוקטובר 2025, נמשכות תקיפות ישראליות ברצועת עזה מאז חתימתו, לרבות בשבועות שבהם התנהלה מלחמה מול איראן, מסוף פברואר ועד לתחילת אפריל 2026. לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, המגובים בשמות ומספרי זהות ומקובלים כאמינים על גורמי מחקר בינלאומיים ואף על הצבא הישראלי, מאז כניסת ההסכם לתוקף ועד ל-26 באפריל 2026 נהרגו 811 בני אדם ונפצעו 2,278 נוספים מירי כוחות ישראליים. מספר ההרוגים בעזה מתחילת המלחמה באוקטובר 2023 עמד ב-26 לאפריל 2026 על 72,587 בני אדם,

פחות מ-15% מן הכלואים הביטחוניים, רובם ככולם פלסטינים, המוחזקים בבתי כלא של שב"ס, הם אסירים שהורשעו ונשפטו למאסר. למעלה ממחצית מ-9,384 הכלואים (על פי נתוני ראשית מאי 2026) מוחזקים כעצורים מינהליים או כלואים מכוח חוק לוחמים בלתי חוקיים, משמע – ללא אישום, ללא משפט וללא ידיעה מתי ישוחררו. זאת לרבות ילדים, חולים, נשים, קשישים ואנשי צוותים רפואיים. לעדכון שוטף על מספר הכלואים הפלסטינים המוחזקים על ידי שב"ס: המוקד להגנת הפרט: כלואים "ביטחוניים" מוחזקים בבתי הכלא בישראל עצורים תחת ח

חוק "עונש מוות למחבלים" עבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית ב-30.3.2026. החוק, המפר את הזכות לחיים ומכוון נגד פלסטינים בלבד, קודם בהתלהבות על ידי מפלגות הקואליציה, ובראשן סיעת עוצמה יהודית, וכן על ידי מפלגת האופוזיציה ישראל ביתנו. החוק עבר ברוב של 62 חברי כנסת מול 48 מתנגדים. מיד עם אישורו הוגשו לבג"ץ מספר עתירות על ידי ארגוני זכויות אדם וחברי כנסת, בדרישה לביטולו בשל מהותו הבלתי מוסרית, אי חוקתיותו ואופיו המפלה והגזעני. בית המשפט איחד את הדיון בעתירות השונות, והטיל על המדינה להשי