נישול קרקעות והרחבת התנחלויות

נישול באמצעות הסדר מקרקעין

תהליך הסדרת רישום המקרקעין בירושלים המזרחית מהווה איום מרכזי בפני תושביה הפלסטינים, ומשמש ככלי לייהוד שטחים שמעבר לקו הירוק. זאת באמצעות העברת בעלות על נכסי מקרקעין לידי המדינה על זרועותיה השונות, או לידי חברות וגורמים פרטיים המעורבים במפעל ההתנחלות במזרח ירושלים, בעיקר דרך שימוש במנגנון האפוטרופוס הכללי, המאפשר ליהודים בלבד לתבוע בעלות על קרקעות שהיו רכוש יהודי לפני 1948.

ממעקב שמקיימות העמותות במקום – תכנון וזכויות אדם ועיר עמים, עולה כי מאז פתיחתו המחודשת של הסדר המקרקעין ב-2018 ועד ל-אוגוסט 2025 החל הליך הסדר בשטח כולל של 7,900 דונם, המחולקים ל-232 גושים. שטח זה מהווה כחמישית מהקרקע שלא הייתה רשומה בפנקס הזכויות לפני חידוש ההליכים (קרקע לא מוסדרת וקרקע בהסדר). מתוכם הסתיימו ההליכים ב-46 גושים, בשטח כולל של כ-2,200 דונם.

ניתוח עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם של נתוני רישומי הקרקע הסופיים מראה כי בחלקים נרחבים מהקרקעות שנרשמו במסגרת ההסדר מתוכננות במקביל להליכי הרישום התנחלויות חדשות, הממוקמות בלב השכונות הפלסטיניות. כלומר, פתיחתו המחודשת של הסדר המקרקעין בירושלים המזרחית, אשר הוצגה כחלק ממהלך לשיפור תנאי החיים של הפלסטינים בירושלים והגנה על זכויותיהם, משמש בפועל ככלי נוסף של נישול ודחיקה מהעיר. מתוך הקרקעות שהוסדרו עד כה, רק אחוז אחד בלבד נרשם על שם בעלים פלסטיניים. 42% מהקרקעות מצויות בשכונות הישראליות או משמשות לתשתיות כלל-עירוניות, ואינן רלוונטיות לשכונות הפלסטיניות בעיר; 40% נוספים נרשמו על שם מדינת ישראל (על זרועותיה השונות) או על שם קק"ל או עיריית ירושלים; 5% נרשמו על שם בעלים יהודים – פרטיים או מסחריים, תוך מעורבות האפוטרופוס הכללי, שבחלק מהמקרים אף יוזם את התוכניות. ביולי 2025 דחה בג"ץ את עתירת עיר עמים ובמקום – תכנון וזכויות אדם, שטענו כי לאפוטרופוס הכללי אין סמכות ליזום תוכניות בירושלים המזרחית (בג"ץ 2623/24).

הצלבת מיפוי הקרקעות שבהסדר עם מיפוי התוכניות המקודמות כיום בירושלים המזרחית מעידה כי מרבית הקרקעות שהוסדרו עד כה הן קרקעות שבהן מקודמות תוכניות להתנחלויות חדשות, או קיימות כבר התנחלויות בפועל. שמונה מהגושים שרישומם הושלם מצויים בלב השכונות הפלסטיניות ומיועדים להקמה של התנחלויות חדשות, שבהן צפויות להיבנות אלפי יחידות דיור לציבור היהודי.

לקריאה נרחבת ראו דוח עמותת במקום – תכנון וזכויות אדם – הסדר מקרקעין בשירות מדינת המתנחלים, ניתוח תוצאות ביניים של חידוש הסדר המקרקעין בירושלים המזרחית, 2024-2018, יולי 2025.

נישול וגירוש באמצעות הרחבת התנחלויות

נכון ליולי 2025 מתוכננות 14 התנחלויות חדשות בירושלים המזרחית: עבור ארבע מתוכן כבר אושרו תוכניות סטטוטוריות (גבעת המטוס, שם כבר החלה בנייה; גבעת השקד; אמת המים; והר חומה מזרח), ועשר נוספות נמצאות בשלבים שונים של הליכי אישור. התנחלויות אלו כוללות במצטבר כ-10,000 יחידות דיור שכבר אושרו, וכן תוכניות לכ-17,000 יחידות דיור נוספות. בנוסף עליהן קיימות תוכניות רבות לציפוף השכונות היהודיות הקיימות מעבר לקו הירוק, בדרך כלל באמצעות הליכי פינוי-בינוי.

חמש קהילות פלסטיניות לפחות מצויות כיום בסכנת גירוש: בבטן אל הווא ובאל בוסתאן שבסילואן, בשייח ג'ראח, באום טובא ובנועמאן. בשנת 2024 פונו שבע משפחות בבטן אל הווא, ונדחו בקשות רשות ערעור של משפחות רבות נוספות בבית המשפט העליון. בשנת 2025 שש משפחות נוספות בבטן אל הווא, המונות כ־31 נפשות, ניצבות בפני פינוי מידי מבתיהן.

שכונת שייח ג'ראח: מזה כחמישה עשורים שארגוני מתנחלים הנתמכים בידי המדינה פועלים כדי להשתלט על בתים בשכונת שייח ג'ראח שבמזרח ירושלים באמצעים שונים. בשנת 2025, תחת הכותרת "התחדשות עירונית", מקודמות שתי תוכניות למגורים לכ-2,000 משפחות יהודיות בשכונה. קיים חשש ממשי כי תוכניות אלה יובילו לפינוי מתחם אום הארון ולגירוש עשרות משפחות פלסטיניות מבתיהן. תוכנית אחרת כוללת הקמה של ישיבה חרדית על מגרש שהפקעתו בידי עיריית ירושלים בוצעה בעילה שבכך ישרת את תושבי השכונה. במקביל, כפי שכבר עשתה בסילואן, המדינה תופסת שטחים במרחב הציבורי של השכונה, ומקצה תקציבים גדולים כדי לפתח בהם פרויקטים דתיים ולאומיים ישראליים.

פרויקטים ממשלתיים אלה עלולים להפוך את שייח ג'ראח משכונה שהיא חלק אורגני מהמרחב הפלסטיני מסביב לעיר העתיקה להתנחלות ישראלית שמנתקת את מרכזה של ירושלים הפלסטינית מחלקיה הצפוניים, כשלידה נותרות כמה מובלעות פלסטיניות קטנות ומאוימות.

לקריאה נרחבת ראו דוח עמותת עיר עמים – טבעת החנק של שייח ג'ראח, השתלטות ישראלית וגירוש קהילה, יולי 2025.