Home | Platform

מדיניות סיפוח ושינוי אופן שליטה

נכון ליום ה-15 באוקטובר, 2025, ובהתבסס על נתוני משרד הבריאות בעזה, מדווח האו"ם על 67,938 הרוגים ברצועת עזה, מתוכם לפחות 20,179 קטינים ו-10,427 נשים. כמו כן, מדווח האו"ם על 170,169 פצועים מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, 2023. מומחים מעריכים כי מספר ההרוגים גבוה בהרבה, שכן נתונים אלה אינם כוללים נעדרים. על פי הערכות כ-10,000 גופות לכודות מתחת למבנים שקרסו ואינן כלולות בספירה. בעזה חיו מעל 2.2 מליון תושבים לפני פרוץ המלחמה, משמע יותר מ-10% מתושבי הרצועה נהרגו או נפצעו כתוצאה ישירה מהלחימה, כפי שציין גם הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי באירוע בספטמבר 2025.

הרוגים ופצועים

כבר בשנת המלחמה הראשונה התחולל ברצועת עזה משבר רעב חסר תקדים, כתוצאה ממדיניות ישראלית שכללה הרס תעשיית המזון והחקלאות המקומית, עקירת מרבית האוכלוסיה, חודשים של הגבלות חמורות על מעבר וחלוקת סיוע הומניטרי ואיסור ממושך על הכנסת סחורות לשוק הפרטי. שנת המלחמה הראשונה אף הפכה את מרבית תושבי עזה לתלויים לחלוטין בסיוע ההומניטרי.

לאחר הקלות מסוימות בתקופת הפסקת הלחימה בין ינואר למרץ 2025, ב-2 למרץ 2025 סגרה ישראל לחלוטין את המערבים לעזה ולא אפשרה כניסת כל סיוע, לרבות ובפרט – מזון, עד ל-18 במאי. זאת למרות התרעות חוזרות ונשנות מארגונים בינלאומיים וגורמי רפואה לגבי העצמת המשבר ההומניטרי וצפי לרעב המוני וקטלני.

הרס וגירוש בחסות פעילות צבאית מאורגנת

צווי הפינוי וכן ההרס השיטתי של מבנים ותשתיות באזורים נרחבים, מאלצים את התושבים לעקור ולחפש מחסה חליפי. לפחות 1.9 מיליון מתושבי הרצועה – כ־90% מהאוכלוסייה – נעקרו מבתיהם במהלך המלחמה. רבים מהתושבים נעקרו שוב ושוב הן מביתם והן ממקומות בהם מצאו מקלט ארעי. רבים נאלצו לעבור עשר פעמים ויותר, בפרט לאחר קריסת הסכם הפסקת האש במרץ 2025. עקורים מדווחים על קושי הולך וגובר למצוא מקום ולו על מנת להקים בו אוהל, ככל שהאוכלוסיה נדחסת לאזורים שהולכים וקטנים. כמו כן, קיים מחסור גדול בציוד למחסה, בשל המגבלות על הכנסת הסיוע. בשיא, 86.3% מסך שטח הרצועה הוגדרו על ידי ישראל כאזורים צבאיים שהתנועה והשהייה בהם אסורה, או כאזורים המצויים תחת הוראת פינוי תקפה.

יבוא פרקטיקות לחימה מעזה לגדה

מאז פרוץ המלחמה, בתי מגורים, אזורי תעשייה וחקלאות, משקי חי, מבני ציבור, כבישים ותשתיות נהרסים עד ליסוד. ערים, שכונות וכפרים רבים הוחרבו בשיטתיות והפכו לתילי בטון ופסולת בניין. צילומי לווין מעידים כי אזורים נרחבים אינם ראויים עוד למחיה.

אלימות מתנחלים ואנשי כוחות הביטחון

כבר מראשית המלחמה, הקרסת מערכת הבריאות מהווה גורם מרכזי בהידרדרות רצועת עזה למשבר הומניטרי חסר תקדים. האסון הבריאותי ברצועה החריף עוד יותר בשנתה השניה של המלחמה, בצל הפצצות בתי חולים ופגיעה בצוותי הרפואה ושירותי חירום. בנוסף, המגבלות הרשות שמטילה ישראל על כניסת סיוע הומניטרי הובילו למחסור אקוטי בתרופות, ציוד ומכשור רפואי ודלק.

הקמת מאחזים, גירוש וטיהור אתני

החופש לנוע הוא זכות יסוד שיש להבטיח, וכוללת את זכות האדם לעזוב את ביתו וגם לחזור אליו. מדיניות ישראלית ארוכת שנים מצרה באופן קיצוני את יכולתם של העזתים לעזוב ולשוב לרצועה. מדיניות זו הוחמרה אף יותר מאז ראשית המלחמה, ובפרט מאז שהשתלטה ישראל על מעבר רפיח במאי 2024. כעת ישראל שולטת בכל המעברים מרצועת עזה, ומסרבת לרוב המוחלט של בקשות לצאת מהרצועה לצרכים בסיסיים כגון טיפול רפואי, איחוד משפחות או לימודים.

מגבלות על חופש התנועה

בדיקה שבוצעה על ידי ארגון יש דין ובחנה את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע למבצעים צבאיים בעזה בעשור שלפני המלחמה הנוכחית, ממחישה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה .הבדיקה העלתה עוד כי עד כה מיעטה המערכת בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים.

הריסות בתים עונשיות

בדיקה שבוצעה על ידי ארגון יש דין ובחנה את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע למבצעים צבאיים בעזה בעשור שלפני המלחמה הנוכחית, ממחישה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה .הבדיקה העלתה עוד כי עד כה מיעטה המערכת בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים.

מניעת סיוע הומניטרי

בדיקה שבוצעה על ידי ארגון יש דין ובחנה את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע למבצעים צבאיים בעזה בעשור שלפני המלחמה הנוכחית, ממחישה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה .הבדיקה העלתה עוד כי עד כה מיעטה המערכת בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים.

אחריותיות ושקיפות

בדיקה שבוצעה על ידי ארגון יש דין ובחנה את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע למבצעים צבאיים בעזה בעשור שלפני המלחמה הנוכחית, ממחישה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה .הבדיקה העלתה עוד כי עד כה מיעטה המערכת בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים.