אלימות, השחתה ומגבלות גישה בעונת המסיק

לעצי הזית ולמסיק הזיתים מקום מרכזי באורח החיים ובמסורת של הפלסטינים בגדה המערבית. מטעי הזיתים מכסים חלק נכבד מהאדמות החקלאיות בגדה, ולפי נתוני האו"ם מסיק הזיתים הוא מקור פרנסה יחיד או עיקרי עבור 80,000 עד 100,000 אלף משפחות. מזה שנים מהווה עונת המסיק מוקד למעשי אלימות ותקיפה של פלסטינים בידי מתנחלים, ועונת המסיק 2025 היתה קשה במיוחד.

במהלך חודשי המסיק, אוקטובר ונובמבר 2025, תיעד האו"ם 178 תקיפות מתנחלים הקשורות ישירות למסיק ואשר הסתיימו בנפגעים ו/או בפגיעה ברכוש. מספר האירועים שכללו "רק" איומים או שלא נגעו ישירות למסיק גבוה בהרבה. בממוצע תועדו שלושה אירועי אלימות הקשורים למסיק בכל יום, ובכללם תקיפות חקלאים ופעילי זכויות אדם בתוך מטעי הזיתים או בדרכם אליהם, מניעת גישה למטעים באיומים ובכוח, גניבת יבולים, גניבה או השחתה של ציוד חקלאי, וכן השחתת מספר שיא של עצים ושתילים – מעל 6,000. במקרים רבים נכחו באירועים חיילים, שוטרי מג"ב ואנשי ביטחון מההתנחלויות, ולעיתים השתתפו בהם.

בשני מקרים, בכפר ביתא ובכפר דיר ג'ריר, נהרגו ילד וצעיר פלסטינים בעת המסיק. במקרה הראשון נפטר הילד משאיפת גז מדמיע שפיזר כוח צבאי במטעים, ובמקרה השני נורה הצעיר על ידי חיילים שהגיעו בעקבות תקיפת מתנחלים. עשרות מוסקים נוספים ומספר פעילי נוכחות מגנה נפצעו ונזקקו לטיפול רפואי, ורבים דיווחו על מצוקה נפשית קשה.

במהלך עונת המסיק תועדו מעשי אלימות והשחתה ב-88 מקומות יישוב פלסטיניים בכל רחבי הגדה המערבית – בשטחי C והשנה יותר מבשנים קודמות גם באזורים המוגדרים כשטחי B. במקומות רבים חקלאים פלסטינים כלל לא הצליחו למסוק השנה את העצים שבבעלותם.

בצד אירועי האלימות, ארגון יש דין מדווח כי השנה התרבו והתרחבו גם המגבלות הרישמיות שהטילו כוחות הביטחון הישראליים על המסיק. באזורים נרחבים הצבא מנע את קיום המסיק באופן גורף באמצעות סגירה של שטחים חקלאיים בצווי סגירה ואיסור מוחלט על בעלי האדמות להגיע אליהן למשך תקופות ממושכות, גם טרם המסיק. מניעת גישה לאורך השנה, בפרט בשנת בצורת כפי שהיתה השנה האחרונה, מונעת השקיה וטיפול בעצים ותורמת לפגיעה קשה ביבול ובפרנסת החקלאים ומשפחותיהם.

באזורים שבהם נדרש תיאום או אישור מטעם הצבא לחקלאים הפלסטינים להגיע אל אדמותיהם ולמסוק – נעשה התיאום השנה במועד מאוחר בעונה ולמשך זמן קצר מאוד, לעיתים יום או יומיים בלבד, דבר שמנע מהחקלאים להשלים את המסיק. הקצאת מועדים לשלב מאוחר בעונת המסיק גם פגעה באיכות הזיתים שנקטפו ובאיכות השמן שהופק מהם. במקביל, הגבלת הגישה איפשרה במקרים אחרים למתנחלים ממאחזים סמוכים לגנוב יבולי זיתים באין מפריע. כך יוצא שבפועל, "מנגנון התיאום" שיצר הצבא כדי להגן על הפלסטינים מאלימות המתנחלים ולאפשר את קיומו הבטוח של המסיק, מהווה בעצם אמצעי יעיל למניעתו, תוך פגיעה בפרנסתם ובזכות הקניין של החקלאים.

בנוסף, עמותת חקל תיעדה מקרים שבהם הצבא סילק חקלאים ממטעיהם אף באזורים שבהם לא חל צו סגירה ולא נקבע שיש לקבל אישור מוקדם, תוך דרישה אד-הוק שיקבלו אישור כזה. זאת בניגוד להצהרות הפיקוד הצבאי כי מטרת הצבא להגן על המוסקים וכי לא סולקו מוסקים בכוח.

למרות שהאלימות ועקירת העצים חמורות במיוחד בתקופת המסיק, חשוב לציין כי פגיעה בחקלאים והשחתה או עקירה של עצי ושתילי זית מתרחשות לאורך השנה כולה. כך למשל מדווח האו"ם כי בשבועיים הראשונים לחודש פברואר 2026 הושחתו למעלה מ-800 עצי ושתילי זית בתקיפות מתנחלים. גם הפרקטיקה הנפוצה והבלתי חוקית של מתנחלים לרעות צאן דווקא במטעים פלסטיניים גורמת נזק רב לעצים.

בצד אלימות אזרחית, נעקרו לאורך השנים רבבות רבות של עצים בפעולות יזומות של הצבא מטעמי ביטחון, על מנת לסלול דרכים וכבישים שישרתו את הציבור היהודי, לשם הרחבת התנחלויות או כ"פעולות עיצוביות" (כפי שהצדיק באוגוסט 2025 אלוף פיקוד המרכז את עקירתם של 3,100 עצי זית בתגובה לניסיון פיגוע), שבפועל הן כלי לענישה קולקטיבית. צווי החישוף שמוציא הצבא מסמיכים "העתקה" של עצי זית באזור מתוחם, אך בפועל לא ניתנת לחקלאים הפלסטינים אפשרות להעתיק את העצים. במקרים רבים החישוף גם נעשה בשטח נרחב מזה שעליו מורה הצו, כפי שהמדינה נאלצה להודות במענה לעתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח נגד צווי חישוף שהוצאו באדמות הכפר יעבד.

החבלה בעצים או כריתתם, המגבלות על גישת החקלאים למטעי הזיתים והתקיפות האלימות פוגעות בקשת רחבה של זכויות כלכליות, קנייניות ותרבותיות, ומנוגדות למחויבותה של ישראל כלפי האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית תחת הדין הבינלאומי.

לקריאה נוספת:

עיתון הארץ: התקיפות התעצמו, השיטות שוכללו: עונת מסיק כזאת עוד לא הייתה, 5.12.2025

ארגון יש דין: סיכום עונת המסיק 2025: אלימות, מניעת מסיק והשחתת עצי זית, 17.12.2025

פגיעה בחקלאות לאורך השנה כולה

הרחבת מפעל ההתנחלויות והמאחזים בחסות הממשלה וההשתלטות על שטחים נרחבים פוגעות בגישתם של חקלאים פלסטינים לאדמות חקלאיות בכל רחבי הגדה. מדיניות הצבא כוללת מניעת גישה גורפת, דרישה לתיאום מוקדם לשם כניסה לשטחים החקלאיים שנמצאים ברדיוס של התנחלויות או מאחזים (גם במקרים של מאחזים לא מוסדרים), או הרחקת החקלאים הפלסטינים מאדמתם בטענה לחשש לחיכוך. במקרים רבים מוצבות חסימות פירטיות או צבאיות בדרכים החקלאיות, באופן שמונע מעבר כלי עבודה הנדרשים לחקלאות. מדיניות זו, העומדת בניגוד להלכה הפסוקה שנקבעה בפסיקת בית המשפט העליון באשר לזכותם של חקלאים לגישה חופשית לאדמות חקלאיות פרטיות, החמירה והקצינה מאז שבעה באוקטובר 2023. כתוצאה מכך במקרים רבים משתלטים מתנחלים ומאחזים על אדמות חקלאיות פלסטיניות, בעת שהבעלים מנועים מלגשת אליהן. המתנחלים מעבדים את החלקות החקלאיות ובהמשך מעלים טענות לזיקה ולזכות שימוש באותם שטחים.

מניעת הגישה השיטתית של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם מאז אוקטובר 2023, על ידי כוחות הביטחון או מתנחלים, תורמת למצוקה הכלכלית חסרת התקדים השוררת בשנתיים האחרונות בגדה המערבית, ואשר הולכת ומחריפה. על פי סקר ארגון החקלאות של האו"ם מ-2025, 90% מהמשפחות החקלאיות בגדה המערבית סובלות ממחסור כתוצאה מירידת התפוקה החקלאית, כאשר גילויי אלימות, מגבלות גישה למקורות מים ומגבלות תנועה מהווים גורמים עיקריים לפגיעה ביכולתן לעסוק בחקלאות ולהתפרנס מגידולים או ממשק חי. מעבר לנזק הכלכלי, המצב פוגע בביטחון התזונתי בכל שטחי הגדה המערבית. לירידה בהיקף התפוקה החקלאית נוספות מגבלות התנועה הרבות שקמו בשטח, ובעוד ייצור המזון פחת, עלות הובלתו התייקרה מאוד, והתוצאה היא עלייה ניכרת במחירי המזון.