top of page

State of Occupation Report

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

עוד בנושא זה

כותרת

כותרת

כותרת

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

All topics

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

תשתיות ושירותים

  • acri-rights
  • Nov 13
  • 3 min read

Updated: Nov 20

למרות שתושבי ירושלים המזרחית מחויבים בתשלום ארנונה ככל תושבי העיר, הם סובלים מהפליה קשה בכל הנוגע לאספקת שירותים עירוניים ותשתיות.


חינוך


במוסדות החינוך הערבי בירושלים המזרחית לומדים 107,290 תלמידים. על פי דו"ח עדכני של עמותת עיר עמים, המבוסס על ניתוח מידע שקיבלה מעיריית ירושלים, מערכת החינוך במזרח העיר סובלת ממחסור חמור של כ-1,461 כיתות, שאמורות לאכלס עשרות אלפי תלמידים. לקראת שנת הלימודים שהחלה בספטמבר 2025 נבנו רק 20 כיתות חדשות. משרד החינוך ועיריית ירושלים הבהירו כי בתי ספר חדשים, לכשיבנו, יהיו בבעלות העירייה וילמדו אך ורק על פי תוכנית הלימוד הישראלית. כמו כן עוסקת ועדת החינוך של הכנסת בהעברת חקיקה שתמנע ממורים שלמדו במוסדות להשכלה גבוהה ברשות הפלסטינית מללמד במזרח ירושלים, מה שצפוי להעמיק עוד יותר את המחסור במורים ולתרום להרעת מצב התלמידים באזור.


בעקבות החקיקה האוסרת על פעילות סוכנות האו"ם אונר"א בשטחי מדינת ישראל נסגרו ב-2025 שישה בתי ספר שהופעלו על ידי אונר"א במזרח ירושלים, ובהם למדו כ-1,100 תלמידים. רק מעטים מהם נקלטו בבתי ספר אחרים, בשל המחסור החמור בכיתות, ומאות תלמידים אחרים, רבים מהם ממחנה הפליטים שועפט, נאלצו לעבור ללמידה מרחוק. גם בתחילת שנת הלימודים הנוכחית לא נמצא מקום למרבית מהתלמידים, בניגוד לחובת המדינה לספק שירותי חינוך לכלל התלמידים.


המגמות המתוארות לעיל מתעלמות מטובת הילדים, שיקול האמור להיות בליבה של כל החלטה בעניינם, ופוגעות בזכותם לחינוך ולשוויון תוך העמקת פערים גם בין ילדים ובני נוער משכונות שונות במזרח ירושלים. באופן מצער ובלתי מפתיע, בכל שנה נושרים כ-3,000 מהתלמידים במזרח ירושלים, שהם כ-3% מכלל התלמידים שם. שיעור זה גבוה משיעור הנשירה של כלל התלמידים, יהודים וערבים, הלומדים בישראל.


לקריאה נרחבת בנושא ראו:

עמותת עיר עמים – דוח חינוך מזרח ירושלים, שנה"ל 2025-2024 (תשפ"ה), אוגוסט 2025.


מים


למרות שאין חולק על חובת המדינה לספק מים לכל אזרחיה ותושביה, מאז חודש יוני 2024 צומצמה מאוד אספקת המים לתושבי כפר עקב, שכונה עצומת ממדים בשטחה המוניציפלי של ירושלים, בה מתגוררים רבבות פלסטינים שהם תושבי קבע או אזרחי ישראל. בחודשי הקיץ החמים ביותר מצאו עצמם התושבים סובלים מצמצום חמור באספקת מים – עד 12-4 שעות בשבוע, תוך פגיעה קשה בזכויותיהם למים, לבריאות, לכבוד ולשוויון. כל זאת בשל תסבוכת בירוקרטית שאינה באחריות או בשליטת התושבים כי אם בידי רשויות המדינה. המים המסופקים לתושבי כפר עקב אמנם נקנים מחברת “מקורות” הישראלית, אך מסופקים בפועל בידי חברת המים של רמאללה, שאינה ספק מורשה בישראל. זהו מצב בירוקרטי חריג שהרשויות הישראליות הגיבו כלפיו באדישות ומיהרו להטיל אחריות זו על זו ועל הרשות הפלסטינית, תוך התנערות מחובתן חוקית לספק מים לכלל תושבי ישראל.


בעקבות עתירת התושבים, האגודה לזכויות האזרח ועמותת עיר עמים לבג"ץ, הודיעה המדינה כי נמצאה הצדקה להציב תחנות לחלוקת מי שתייה בכפר עקב, בכפוף לאישורים ביטחוניים. ב-30.9.2025 ניתן צו על תנאי בעתירה, שבו הורה בית המשפט למדינה לנמק מדוע לא יסופקו לתושבי כפר עקב מים באופן סדיר ורצוף, באיכות ראויה ובלחץ מספיק לצרכים אישיים, ביתיים וציבוריים.


תשתיות ושירותים עירוניים


תושבי שכונות מזרח ירושלים, והשכונות שמעבר לחומת ההפרדה בפרט, מוסיפים לסבול ממחסור בשירותים אזרחיים, מתשתיות לקויות ומשירותים עירוניים באיכות וזמינות פחותים מאוד מאלה הניתנים במערב העיר.


כבישים ומדרכות אינם נסללים, לעיתים בניגוד להחלטות שיפוטיות המחייבות את העירייה. והתושבים נאלצים להתמודד עם בוץ בחורף ועם אבק וזיהום בקיץ. דרכים המשמשות רק או בעיקר את האוכלוסייה הפלסטינית סובלות מליקויים בטיחותיים רבים.


בעונת החורף חוזרות ונשנות בעיות ניקוז וביוב, ושירותי הניקיון והתברואה לוקים בחסר באופן משמעותי. כך למשל, בחודש ינואר 2025 הופסק איסוף האשפה בשכונת דחיית אל סלאם, ובמהלך חודש מאי 2025 חלו שיבושים חמורים באיסוף האשפה ברחובות כפר עקב, וגרמו למפגעים ומזיקים. העירייה ורשויות הביטחון הערימו קשיים על מעבר משאיות לפינוי אשפה במחסומים והתנו את המעבר בבידוק ביטחוני. הבעיה נפתרה ואיסוף האשפה בכפר עקב חודש לאחר פניית האגודה לזכויות האזרח לעירייה בנושא בשם התושבים.


בנוסף, העיר המזרחית מוסיפה לסבול ממפגעים סביבתיים קשים, ובהם אתרי פסולת בלתי מוסדרים אשר מעלים עשן או גורמים שריפות. העירייה מפנה את האחריות למי שמפר את החוק ומשליך פסולת באתרים אלה (פעמים רבות אלה קבלני פסולת ובניין הפועלים באופן בלתי חוקי), במקום לוודא אכיפה ושיקום של האתרים באופן אפקטיבי, ולמרות פניות חוזרות ונשנות של ארגוני זכויות אדם וסביבה.


לקריאה בנושא, לרבות מאבקים נוספים להגנה על זכויות תושבי מזרח ירושלים ראו: האגודה לזכויות האזרח – זכויות תושבי ירושלים המזרחית

 
 
bottom of page