הקדמה
- May 31
- 1 min read
במהלך העשור האחרון, וביתר שאת בתקופת כהונתה של ממשלת ישראל ה-37, אלמנטים המאפיינים משטר דמוקרטי – ובראשם מנגנוני הפרדת רשויות, מערכות שלטון ואכיפת חוק אפקטיביות ושוויוניות, תקשורת חופשית וחברה אזרחית אקטיבית – מצויים תחת מתקפה, עוברים דה-לגיטימציה ומופשטים ממעמדם. במקביל פועלת הממשלה לחזק את סמכויותיה ולהכפיף לשיקולים פוליטיים מנגנונים שעצמאותם חיונית לקיום ממשל תקין, כגון המנגנון לבחירת שופטים, תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, תפקיד נציב שירות המדינה ועוד.
כמו כן, ניכרת נסיגה ממחויבויות המדינה ורשויותיה לערכי זכויות האדם, ובהם הזכויות לחיים, לכבוד האדם, לחירות ולשוויון. קידום חקיקה להחלת עונש מוות, היעדר ענישה בגין אלימות קשה נגד פלסטינים בגדה, אכיפה בררנית, ניסיונות להגביל פעילות של ארגונים ופעילי זכויות אדם ישראלים ופגיעה בחופש הביטוי והמחאה משחיתים אף הם עקרונות המנחים שלטון דמוקרטי, ושוחקים את מרחב ההתנגדות האזרחית לכיבוש.
לקריאת דוחות ועדכונים ראו באתר האגודה לזכויות האזרח: דמוקרטיה ושלטון החוק; חופש הביטוי