הקדמה

חופש ההתאגדות, חופש הביטוי וחופש המחאה הם זכויות יסוד המעוגנות במשפט הישראלי והבינלאומי, והם מהווים תנאי הכרחי לקיומה של דמוקרטיה מתפקדת. המדינה אינה רשאית לשלול או להגביל זכויות אלה ללא צידוק גם בעת חירום או מלחמה. דווקא בתקופות אלו גוברת חשיבותן, ככלים לביקורת ציבורית על מדיניות ממשלתית ועל שימוש בכוח צבאי.

הגבלות גורפות על ביקורת כלפי השלטון או על מחאות פוליטיות, לרבות שימוש באמצעים מינהליים, משטרתיים וצבאיים, אינן עולות בקנה אחד עם עקרונות המידתיות והחוקיות הקבועים במשפט החוקתי הישראלי ובאמנות בינלאומיות שישראל צד להן. פגיעה בחופש הביטוי והמחאה בשם שמירה על הסדר הציבורי מחלישה את הדמוקרטיה, מצמצמת את המרחב האזרחי ומאפשרת את המשך הפרות זכויות האדם – בגדה המערבית, בעזה ובישראל עצמה – ללא ביקורת והגבלה.