העלמה בכפייה ומניעת ביקורים
- acri-rights
- Nov 10
- 2 min read
Updated: Dec 2
עד אוקטובר 2023 אפשרה ישראל לצלב האדום לבקר עצורים פלסטינים ומסרה לו מידע שוטף, בהתאם למחויבויותיה על פי אמנות ז’נבה השלישית והרביעית. עם תחילת המלחמה חדלה מכך, בצעד המנוגד לחוק הבינלאומי. בתגובה לעתירה שהוגשה בעניין על ידי האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט וגישה בפברואר 2024, הודיעה המדינה כי בכוונתה להקים מנגנון חיצוני שיחליף את הצלב האדום (שוב בניגוד לכללי במשפט הבינלאומי), אך ככל הידוע לא הוקם מנגנון שכזה.
ישראל אף מונעת באופן גורף ביקורי משפחות אצל כלואים מהגדה המערבית ומזרח ירושלים המסווגים כ"ביטחוניים", וחדלה להעביר מידע גם לגבי פלסטינים שנכלאו בתוך שטח ישראל טרם פרוץ המלחמה.
ככל שמדובר בכלואים עזתים, הופסק המענה בקו החירום, שהיה הערוץ היחיד דרכו ניתן היה לנסות ולאתר עצורים. עתירות רבות שהוגשו לבג"ץ בעזרת המוקד להגנת הפרט בניסיון לאתר עצורים נענו בשלילה בטענות פרוצדורליות. רק באפריל 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, נמסרה כתובת מייל לצורך פניות, אך בפועל לא נמצא זה כלי יעיל לאיתור רבים מהעצורים. במקרים רבים אין הצבא מאשר שאדם מצוי במעצר גם כאשר המעצר בוצע לעיני בני המשפחה. לעיתים נוקפים חודשים רבים עד למסירת מידע, אם בכלל. התנהלות זו, המעידה על תיעוד לקוי, מעלה חשש כבד כי מספר העזתים שמתו במשמורת גבוה עוד יותר מן התיעוד הנוכחי. לשם המחשה, מוניר ויאסין אלפקעאוי נעצרו לעיני משפחתם, אך הצבא טען לאורך חודשים כי אינם עצורים. רק בעקבות עתירה בעניינם נחשף כי מתו במשמורת, ככל הנראה תוך שימוש בהם כמגינים אנושיים.
לקריאה נוספת:
המוקד להגנת הפרט – בחזקת נעלמים: העלמותם של תושבי רצועת עזה לאחר שהיו בחזקתם של כוחות הביטחון, נובמבר 2024.