תנאי כליאה
- acri-rights
- Nov 14
- 5 min read
Updated: Nov 20
תנאי הכליאה הן במתקנים הצבאיים והן במתקני שב"ס קשים מאד, וכאמור אף הובילו למקרי מוות. בנוסף לעזתים המוחזקים כלב"חים ונעצרו מאז תחילת המלחמה, גם עצורים ואסירים ביטחוניים אחרים, בגירים וקטינים, לרבות מי שנכלאו עוד לפני אוקטובר 2023, חיים בתנאים שהורעו משמעותית ובמתכוון מאז פרוץ המלחמה. נכון לאוקטובר 2025, לאחר שחרור כלואים במסגרת הסכם הפסקת הלחימה בעזה, מדובר ב-9,204 כלואים המוחזקים במתקני שב"ס תחת כל הקטגוריות הביטחוניות, ובמאות כלואים נוספים המוגדרים כלב"חים ומוחזקים במתקני הצבא.
הרעת התנאים על ידי שב"ס נוגדת את החוק ונעשתה ללא סמכות. בעקבות שורת ביקורים רשמיים במתקני שב"ס התריעה הסנגוריה הציבורית – גוף ממשלתי רשמי במשרד המשפטים – על ההחמרה החמורה בתנאי הכליאה בכלל ושל הכלואים הביטחוניים בפרט, אותם הגדירה חד משמעית כ"בלתי אנושיים" בשל גורמים שיפורטו להלן.
לקריאה נרחבת ראו:
דוח אלטרנטיבי לוועדת האו"ם נגד עינויים, הוגש בנובמבר 2025, על ידי הועד נגד עינויים, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, המוקד להגנת הפרט, הורים נגד מעצר ילדים ורופאים לזכויות אדם:
הסנגוריה הציבורית – דוח פעילות שנתי 2024.
דוח רופאים לזכויות אדם – הפרות שיטתיות של זכויות אדם: מצב הכלואים הפלסטינים מאז ה-7.10.23, פברואר 2024.
הרעבה
אספקת המזון לכלל הכלואים אינה מספקת. התפריט הרשמי של מתקן הכליאה הצבאי מחנה עופר הוא בעל ערך קלורי נמוך מאד, כאלף קלוריות ליום בלבד, ומתוכן רק 40 גרם חלבונים. אלה כמויות הנמוכות בהרבה מהתצרוכת הנחוצה לאדם הממוצע, ואשר לאורך שבועות וחודשים מובילות לתחושת רעב תמידית, לאובדן משקל דרסטי ולפגיעה בריאותית מסוכנת ולעיתים בלתי הפיכה.
גם במתקני הכליאה של שב"ס התדרדרה באופן משמעותי הזנת העצורים והאסירים הביטחוניים מאז פרוץ המלחמה. תוכנית הזנה חדשה ומופחתת אומצה בהוראת השר לביטחון לאומי, אך על פי עדויות שנגבו על ידי המוקד לזכויות הפרט מעשרות כלואים, גם מזון דל זה מוגש פעמים רבות בכמויות חסרות, כשהוא מקולקל או שאינו מבושל דיו. לעיתים מנות יחיד מחולקות בין 8 ו-10 כלואים, לרבות קטינים. כלואים דיווחו על סבל רב כתוצאה מרעב יומיומי ועל אובדן משקל משמעותי. תועדו מקרים בהם הוביל המחסור להתדרדרות בריאותית קשה ואף למוות.
בספטמבר 2025 קיבלו שופטי בג"ץ עתירה שהוגשה על ידי האגודה לזכויות האזרח וארגון גישה, וקבעו בפסק דינם כי שב"ס מחויב על פי חוק לספק לאסירים הביטחוניים תנאי קיום בסיסיים, ובכלל זה מזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותם. דעת הרוב קבעה כי קיים חשש שאספקת המזון לאסירים במתכונת הנוכחית אינה מבטיחה עמידה בסטנדרט החוקי, ולפיכך הובהרו בפסק הדין חובותיה של המדינה ופורטו שורת צעדים שעל שב"ס לנקוט בעניין.
בפנייה שיזמו הארגונים העותרים בהמשך לפסק הדין התבקש שב’’ס לדווח על האמצעים הננקטים לשם יישום פסק הדין. במענה הייעוץ המשפטי לשב’’ס מיום 15.10.25 נכתב כי פסק הדין ייושם ”בהתאם להנחיית הדרג המדיני” וכי שב’’ס סיפק מזון מספיק לאסירים גם טרם מתן פסק הדין. עוד נכתב כי יוקם צוות קצינים שיעסוק בעניין. הארגונים עוקבים אחר ההתפתחויות בשטח ובמישור המשפטי.
לקריאה נוספת ראו:
דוח אלטרנטיבי לוועדת האו"ם נגד עינויים, הוגש בנובמבר 2025, על ידי הועד נגד עינויים, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, המוקד להגנת הפרט, הורים נגד מעצר ילדים ורופאים לזכויות אדם:
האגודה לזכויות האזרח – לחדול ממדיניות ההרעבה של אסירים ביטחוניים.
מניעת טיפול רפואי
שדה תימן
מעדויות רופאים ועצורים ששוחררו עולה כי פגיעות חמורות רבות ומקרי מוות התרחשו במתקן הצבאי שדה תימן. כפי שפורט בדוח מצב הכיבוש מהשנה שעברה ובחוות דעת אתית של ארגון רופאים לזכויות אדם, בחודשי המלחמה הראשונים הוחזקו בשדה תימן אלפי עצורים עזתים בתנאים קשים ומשפילים במיוחד. היחס האלים, התנאים הקשים והיעדר טיפול רפואי הולם הובילו בין היתר לעשרות מקרים של פגיעה גופנית בלתי הפיכה, לרבות קטיעת איברים כתוצאה מפציעות שלא טופלו או איזוק ממושך והדוק מדי שהוביל לנמק. בדיקות רפואיות בוצעו באופן אנונימי, לא נדרש תיעוד רפואי לחשדות לאלימות או לעינויים, הליכים רפואיים בוצעו פעמים רבות באיחור, ללא מיכשור הולם או תרופות חיוניות ולעיתים אף ללא הרדמה, ועצורים טופלו כשהם כפותים בידיהם ורגליהם, מכוסי עיניים ומחותלים.
בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח, רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל וארגון גישה, דרשו העותרים כי מתקן שדה תימן ייסגר, לאור היחס הבלתי אנושי והפגיעה האנושה בזכויות העצורים לפי הדין הישראלי והדין הבינלאומי. בספטמבר 2024 פסק בג"ץ בעניין, וקבע כי על המדינה להפעיל את מתקן הכליאה בשדה תימן בהתאם להוראות חוק הלב"חים ותקנותיו, כל עוד אלה לא שונו כחוק, ושכל שינוי עתידי לחוק או לתקנות מחויב לעמוד בדרישות הדין הבינלאומי. בהמשך השתפרו התנאים במידה מסוימת, גם כתוצאה מהפחתה משמעותית במספר הכלואים. אך גם במתקני הכליאה הצבאיים האחרים תועדו תנאי כליאה קשים, לרבות היעדר טיפול רפואי הולם, באופן המתעלם מפסיקת בג"ץ בעניין שדה תימן.
צמצום טיפול רפואי במתקני שב"ס
גם במתקני הכליאה של שב"ס קיימות עדויות למניעה מכוונת של טיפול רפואי מאז פרוץ המלחמה והכרזת מצב החירום בבתי הכלא באוקטובר 2023, לרבות היעדר טיפול בפציעות, במחלות כרוניות, בתת תזונה ובאובדן משקל או הפניות בדיקות מעבדה או לבדיקות על ידי רופאים מומחים. הזנחה רפואית זו אף תרמה לעלייה החדה במקרי המוות בקרב הכלואים, כפי שתואר לעיל.
דוגמה מובהקת להזנחת בריאותם של העצורים היא התפשטות מגפת הגרדת (סקאביאס) ברבים מבתי הסוהר, כמו במתקנים הצבאיים. הנגע התפשט בשל הצפיפות הגדולה והיעדר תנאי היגיינה, ומעדויות כלואים עולה כי לא ניתן אף טיפול תרופתי, למרות שזה זמין ולמרות הסבל הרב לו גורמת המחלה.
ביולי 2024 הגישו ארגוני זכויות אדם – רופאים לזכויות אדם, המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח, עדאלה והוועד נגד עינויים עתירה בעניין היעדר הטיפול, אולם זו נדחתה בשל טענת המדינה כי נושא הגרדת מטופל, למרות עדויות ישירות והפוכות ממתקני כליאה.
לקריאה נוספת ראו: דוח אלטרנטיבי לוועדת האו"ם נגד עינויים, הוגש בנובמבר 2025, על ידי הועד נגד עינויים, עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, המוקד להגנת הפרט, הורים נגד מעצר ילדים ורופאים לזכויות אדם:
צפיפות
מאז תחילת המלחמה החמירה משמעותית מצוקת הצפיפות בבתי הסוהר בישראל. מלבד עזתים נעצרו גם אלפי פלסטינים מהגדה, רובם שוהים לא חוקיים בישראל. העומס על מתקני הכליאה הוביל להכרזת "מצב חירום כליאתי" ולחקיקת הוראת שעה המאפשרת לשב"ס להחזיק אסירים בצפיפות חריגה – פחות מ-3 מ"ר לאדם, ואף בלי מיטה. בנובמבר 2024 דווח כי 94% מהאסירים הביטחוניים מוחזקים בתנאים שאינם עומדים בפסיקת בג"ץ לתנאי מחיה מינימליים. הצפיפות הקשה הובילה בין היתר להתפרצות מגפת הגרדת.
האגודה לזכויות האזרח, ארגון רופאים לזכויות אדם והוועד נגד עינויים עתרו לבג"ץ בחודש אוקטובר 2023 בדרישה לבטל את הוראת השעה המאפשרת למנהלי בתי הסוהר להלין כלואים על הרצפה ולהחזיקם בצפיפות בלתי מוגבלת בעת הכרזה על מצב חירום כליאתי. בעתירה צוטטו שורה של פסקי דין שקבעו בעבר כי פגיעה בכבוד האדם של אסיר פוגעת לא רק באסיר אלא גם בדמותה של החברה, וכי כליאה בתנאים בלתי אנושיים מהווה גם ענישה אכזרית האסורה על פי האמנה האוסרת על עינויים. העתירה נדחתה ללא תגובה מצד המדינה, תוך חיוב העותרים בהוצאות. בית המשפט ציין בין היתר בהחלטתו כי מדובר בהוראת שעה לזמן קצר יחסית, וכי מצופה שמצב החירום יתייצב. אולם גם כעבור שנתיים, ולאחרונה ב-15 בספטמבר 2025, מוסיפה המדינה להאריך את הצו המאפשר צפיפות קשה והלנת כלואים על הרצפה.
כצעד נוסף, עתירה ותיקה בנושא, אשר תלויה ועומדת בבג"ץ, עודכנה על ידי ארגוני זכויות אדם בדרישה לפתרון המצוקה החריפה, אך לבקשת המדינה נדחה הדיון בעניין שוב ושוב, וכך נשארת הצפיפות בעינה.
לקריאה נוספת ראו:
הסנגוריה הציבורית – דוח פעילות שנתי 2024.
האגודה לזכויות האזרח – החזקת כלואים בצפיפות וללא מיטות בעת הכרזה על מצב חירום כליאתי.