השלכות המלחמה והעקירה על נשים ונערות

על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, מאז אוקטובר 2023 ועד לסוף דצמבר 2025 נהרגו בעזה לפחות 10,983 נשים כתוצאה מתקיפות ישראליות. אלפי נשים ונערות סובלות מפציעות משנות חיים (משמע – פציעות שאינן מאפשרות החלמה מלאה וחזרה לשגרת החיים שקדמה לפציעה). עשרות אלפי נשים נוספות התאלמנו, איבדו ילדים, הורים או קרובים. כ-90% מכלל תושבות ותושבי הרצועה נמלטו מבתיהם, ונאלצו לעבור עקירה חוזרת ונשנית.

לצד האובדן והטראומה הקולקטיביים, למלחמה ולעקירה יש השלכות מרחיקות לכת וייחודיות על הנשים בעזה. נשים בעזה נושאות בנטל כבד במיוחד הן ברמה המעשית והן ברמה הנפשית. בצד הטראומה המתמשכת מתקיפות הצבא הישראלי, העקירה והאובדן שחוו, מוטל עליהן לעמוד בציפייה החברתית להמשיך ולתפקד באופן מלא ולשאת באחריות הכבדה לטיפול בילדים ובקשישים, תוך התמודדות עם המחסור החמור במזון ובמים, הצפיפות והיעדר היגיינה ופרטיות. כל אלה יוצרים עומס רגשי עצום, מתח, חרדה וייאוש. במקביל חלה עלייה חדה בשיעורי האלימות, לרבות אלימות מינית נגד נשים ונערות, מצד בני זוג, קרובי משפחה או זרים, בזמן שמבנים חברתיים, משפחתיים ומשפטיים שהגנו על חייהן, גופן וכבודן בעבר, התפרקו כתוצאה מהמלחמה.

המשבר התברואתי והיעדר תנאי ההיגיינה פוגעים במיוחד בבריאותן של נשים ונערות, ויוצרים, לצד זיהומים ואי נוחות פיזית, גם תחושת בושה ומתח נפשי. בהיעדר מוצרי היגיינה בסיסיים הפך המחזור החודשי למקור לתחושות בושה והשפלה. תחת המוסכמות השמרניות בחברה הפלסטינית, נשים משלמות מחיר כבד על אובדן הפרטיות והיעדר מרחב אישי, שבו יכלו בעבר לנהוג בחופשיות. בשל המחסור במבנים סגורים ובמקלחות, נשים מדווחות כי הן נותרות בלבוש מלא ובעטיית חיג'אב בכל עת – גם בתנאי חום קיצוניים, בעת מחלה או לאחר לידה – מתוך חשש מתמיד מחדירה למרחב המגורים הארעי.

לקריאה נוספת:

ארגון בצלם: להיאחז בחיים שאינם חיים: חייהן של נשים פלסטיניות בצל הג׳נוסייד בעזה, מרץ 2026

ארגון גישה: מקום בטוח לנפש: נשים ובריאות הנפש תחת מתקפה בעזה, מרץ 2026

נשים וילדות בסיכון

57,000 אימהות יחידניות, וכן נשים צעירות, נערות וילדות שהופרדו ממשפחותיהן כתוצאה מהמלחמה, מצויות בסיכון גבוה לאלימות ולניצול, לרבות ניצול מיני, בשל המצוקה החומרית המוגברת והיעדר תמיכה והגנה מצד בני משפחה וחברי הקהילה שבה חיו לפני המלחמה. תנאי המחיה, בעיות נגישות, מגבלות חברתיות והיקפו הנרחב של המשבר אינם מאפשרים למערך ההומניטרי להציע מענה מספק. נכון לאפריל 2026 מופעלים ברצועה רק 68 מרחבים בטוחים, שני מקלטים לנשים וקו חם אחד.

דו"ח קרן האוכלוסין של האו"ם לרבע הראשון של שנת 2026 מזהה בדאגה עלייה בנישואים ובהריונות של ילדות בגילאי 14 עד 16. במקרים רבים משפחות המתקשות לכלכל את כל ילדיהן משיאות את הבנות, כמנגנון התמודדות מסוכן עם מציאות החיים הקשה בעזה. על פי הארגון, 63% מהילדות המושאות חוות אלימות לסוגיה. במקביל, 10% מכלל ההריונות החדשים שנרשמו בעזה בשנת 2025 היו הריונות של נערות. הריון בגיל כה צעיר מלווה בסיכונים ייחודיים, והמחסור בשירותים רפואיים לנשים הרות וליולדות מעלה עוד יותר את רמת הסיכון לנערה ההרה ולתינוקה.

הריון ולידה במציאות החיים בעזה

בצל הפעילות הצבאית הישראלית בזמן המלחמה, שגרמה להרס מערכת הבריאות המקומית לצד עקירה והעברה בכפייה, הרעבה ותקיפות בלתי פוסקות, הפכו ההריון והאמהוּת ברצועת עזה למצבי סיכון. בהיעדר תזונה מספקת, בשל תנאי המגורים הקשים ובשל המחסור המתמשך בשירותי בריאות, גם בשנת 2026 נשים הרות אינן זוכות לתנאים, לטיפול ולמעקב הרפואי הנחוצים על מנת להבטיח הריון בטוח לאם ולילד. על פי האו"ם, נכון למרץ 2026 חיו בעזה כ-50,000 נשים הרות, והתרחשו בין 130 ל-160 לידות ביום תחת תנאים קשים. רק 15% ממתקני הרפואה ברצועה מספקים שירותי חירום להריון ולידה, וקיים מחסור חמור במיטות אשפוז, מכשירי אולטרסאונד, אינקובטורים, מכונות הנשמה ויחידות לידה ניידות. המצב מוביל לשחרור מוקדם של נשים לאחר לידות ופרוצדורות רפואיות מורכבות, לעיתים אף שעות ספורות בלבד לאחר ניתוחים קיסריים.

כפיית תנאי חיים הפוגעים בזכויות רבייה, לרבות רעב והרס התשתיות המיועדות לבריאות האם, נכללים תחת ההגדרות של ג'נוסייד במשפט הבינלאומי. שלילת התנאים לביטחון אישי ולהחלמה והמשך ההגבלות הקשות על סיוע הומניטרי מהווים הפרה של זכויותיהן של נשים בעזה לבריאות, לחיים בכבוד ולהגנה מפני יחס בלתי אנושי.

לקריאה נוספת:

ארגון רופאים לזכויות אדם: אמהות תחת אש: מעבר לגבול הסבל, ינואר 2026