דוח מצב הכיבוש

ממשלת ישראל ה-37 ממשיכה לקדם במרץ מדיניות לסיפוח ולהחלת ריבונות ישראלית בגדה המערבית, כפי שעשתה מאז כוננה בדצמבר 2022 (ראו דיווח קודם בדוח לשנת הכיבוש ה-58). מדיניות זו מוכתבת ומיושמת על ידי הממשלה באמצעות החלטות, הנחיות, תוכניות ותקציבים, ובאה לידי ביטוי בשטח באמצעות השתלטות אלימה על שטחים, הרחבת התנחלויות, בנייה והכשרה של מאחזים וגירוש קהילות פלסטיניות. העברת סמכויות נרחבות לניהול החיים האזרחיים בגדה המערבית מן המינהל האזרחי (הגוף הצבאי שאחראי על ניהול ההיבטים האזרחיים בגדה

הסדר המקרקעין כמנגנון של נישול קרקעות ב-2018 החליטה ממשלת ישראל על חידוש הסדר המקרקעין בירושלים המזרחית, לאחר שזה הוקפא מאז 1967. מאז משמש ההסדר בפועל ככלי נוסף לנישול התושבים הפלסטינים מאדמתם, ומחזק את מפעל ההתנחלויות במזרח העיר. בינואר 2026 אף החליטה הממשלה להאיץ את התהליך, תוך קביעת יעד של ארבע שנים לסיום הסדרת 100% מהאדמות במזרח העיר. עמותות במקום ועיר עמים עוקבות אחר התקדמות תהליך ההסדר מאז הוכרז על פתיחתו, ומנגישות את המידע באמצעות אתר מעקב. ממעקב זה עולה כי מתוך כ-41,0

הרוגים ופצועים פלסטינים בגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית מספר האזרחים הפלסטינים, לרבות נשים וילדים, הנהרגים או נפצעים בידי כוחות הביטחון הישראלים בגדה המערבית, נמצא בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. בין הסיבות המרכזיות למגמה חמורה זו ניתן לכלול: הקלה בהנחיות הפתיחה באש ואימוץ פרקטיקות לחימה שאומצו בעת הלחימה בעזה, ואשר מגבירות את הסיכון לפגיעה באזרחים בלתי מעורבים. ריבוי והתעצמות תקיפות מתנחלים על יישובים וקהילות פלסטיניים נעדרי הגנה, תוך התעלמות כוחות הביטחון או "גרירתם" לתגוב

התנהלותה של ישראל בשטח שהושאר בשליטתה, באופן זמני, תחת הסכם הפסקת הלחימה, ויחסה לאזרחים העזתים המצופפים כעת בחלקה האחר של הרצועה, הם המשך ישיר למדיניותה בעת המלחמה: הרג, גירוש והרס שיטתי מחד, וביסוס נוכחות בשטח שנותר בידי ישראל מאידך. מדיניות זו תואמת את חזון הטיהור האתני וחידוש ההתיישבות היהודית בעזה שביטאו שרים וחברי כנסת שוב ושוב, גם מאז נכנס ההסכם לתוקפו. התוואי המכונה “הקו הצהוב” מפריד בין השטח שאליו נסוגו הכוחות הישראליים בעקבות הסכם הפסקת הלחימה לבין השטח שהושאר לפלסטי

בחודשים האחרונים נדונה בוועדת החוקה, חוק ומשפט הצעת חוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, התשפ"ה-2025, שיזם יו"ר הוועדה, ח"כ רוטמן. ההצעה מבקשת לחלק את התפקיד לשניים – יועץ משפטי לממשלה (יועמ"ש) ותובע כללי. לצד זאת כוללת ההצעה שורה של שינויים מבניים, המחלישים באופן משמעותי את עצמאותו של מוסד הייעוץ המשפטי ואת מערכת אכיפת החוק. בין היתר, ההצעה מבקשת לשנות את מנגנון המינוי כך שיהיה נתון בידי הממשלה לפי המלצת שר המשפטים, מבטלת למעשה את המעמד המחייב של חוות הדעת של היועמ"ש, מרחיב

ארגון רופאים לזכויות אדם תיעד לפחות 103 מקרי מוות של פלסטינים, עצורים ואסירים ביטחוניים, שמתו בעת שהוחזקו במתקני שב"ס (52% מהמקרים), במתקני הכליאה הצבאיים, או כאשר הובלו על ידי הצבא למתקנים אלה, משבעה באוקטובר 2023 ועד מרץ 2026. משמע, לפחות תשעה תיעודים חדשים של מקרי מוות במשמורת מאז פרסום דוח הכיבוש הקודם, שהתייחס למידע עד לאוקטובר 2025. חלק מהתשעה מתו בחודשים האחרונים ואחרים עוד קודם לכן, אך דבר מותם לא נמסר עד כה על ידי הרשויות. בין התשעה גם איש צוות רפואה שנעצר בעזה בדצמב

למרות שתושבי ירושלים המזרחית מהווים 40% מכלל תושבי העיר, ומחויבים בתשלום ארנונה ככל תושב אחר, הם סובלים באופן שיטתי מהפליה קשה במתן שירותים עירוניים וברמת התשתיות המוניציפליות הקיימות בשכונותיהם. ליקויים שעליהם דווח בדוח לשנת הכיבוש ה-58 מוסיפים לפגוע באיכות חייהם, וחלקם אף החמירו. כך למשל, עתירה שהוגשה באוגוסט 2024, בדרישה מרשויות המדינה לעמוד בחובתם החוקית ולהבטיח אספקת מים סדירה ומספקת לתושבי שכונת כפר עקב, עודה מתנהלת. אספקת המים טרם הוסדרה, והרשויות השונות מוסיפות לגרור

ארכיאולוגיה השימוש בארכיאולוגיה, מורשת ועידוד תיירות ככלים להשתלטות על מרחבים, אתרים ונכסים שונים בירושלים המזרחית נמשך ומתרחב. כך למשל, שגרת החיים של תושבי סילואן נפגעת בקביעות בשל חפירות ארכיאולוגיות שונות, ובתים בשכונת אל-בוסתאן נהרסים והשכונה כולה בסכנת גירוש בצל פרויקט פארק "גן המלך". בפברואר 2026 אישרה הממשלה תקציב של 250 מיליון שקלים לטובת פרויקט הרכבל, המיועד לקדם תיירות באמצעות נסיעת רכבל מהירה אל הכותל המערבי תוך מעבר מעל בתי שכונת סילואן. הפרויקט השאפתני צפוי לפגוע

לישראל שליטה מוחלטת על תנועת אנשים וסחורות לתוך רצועת עזה כבר עשורים רבים. מניעת כניסה של מזון, תרופות, דלק וסחורות לרצועה עזה בזמן המלחמה היתה גורם מרכזי למשבר ההומניטרי חסר התקדים ולהרעבת האוכלוסייה. גם כיום, הישרדות האוכלוסייה תלויה באופן ישיר בפתיחת המעברים למעבר מזון ומוצרים חיוניים. ההגבלות שמטילה ישראל על הכנסת סיוע הומניטרי וציוד לשיקום הרצועה, ועל הארגונים ההומניטריים הפועלים בה, מקבעות את המשבר ואינן מאפשרות התאוששות. אכן, במסגרת יישום ההסכם להפסקת הלחימה בין ישראל

על אף שחופש הביטוי וחופש המחאה הן זכויות יסוד המעוגנות במשפט הישראלי והבינלאומי, התעצמו בשנים האחרונות הניסיונות לצמצם את מרחב המחאה נגד הכיבוש ונגד מדיניות הממשלה. פגיעה בחופש הביטוי והמחאה מצמצמת את המרחב האזרחי ומאפשרת המשך הפרות זכויות האדם – בגדה המערבית, בעזה ובישראל עצמה – ללא ביקורת והגבלה. אפילו בעתות חירום או מלחמה המדינה אינה רשאית לשלול או להגביל זכויות אלה ללא צידוק או באופן שאינו מידתי, שכן דווקא בתקופות אלו גוברת חשיבותן ככלים לביקורת ציבורית על מדיניות ממשלתית