אגן העיר העתיקה

ארכיאולוגיה

השימוש בארכיאולוגיה, מורשת ועידוד תיירות ככלים להשתלטות על מרחבים, אתרים ונכסים שונים בירושלים המזרחית נמשך ומתרחב. כך למשל, שגרת החיים של תושבי סילואן נפגעת בקביעות בשל חפירות ארכיאולוגיות שונות, ובתים בשכונת אל-בוסתאן נהרסים והשכונה כולה בסכנת גירוש בצל פרויקט פארק "גן המלך". בפברואר 2026 אישרה הממשלה תקציב של 250 מיליון שקלים לטובת פרויקט הרכבל, המיועד לקדם תיירות באמצעות נסיעת רכבל מהירה אל הכותל המערבי תוך מעבר מעל בתי שכונת סילואן. הפרויקט השאפתני צפוי לפגוע בפרטיות התושבים ולייצר מפגעים סביבתיים ואסתטיים, מבלי שיביא להם תועלת ממשית.

פגיעה בחופש הפולחן ושחיקת הסטטוס קוו

חודש הרמדאן בשנת 2026, שהחל ב-19 בפברואר, עמד בסימן החמרה חסרת תקדים במדיניות הישראלית כלפי המתפללים המוסלמים בירושלים המזרחית. בניגוד לציפייה לחזרה לשגרה לאחר שנתיים של לחימה, בפועל הוקשחו המגבלות שנאכפו מאז אוקטובר 2023.

על פי נתוני המשטרה שהגיעו לידי עמותת עיר עמים, מספר המתפללים המוסלמים בהר בשנת 2025 צנח לפחות ממחצית לעומת העשור הקודם. ניתן לייחס זאת למדיניות הישראלית להגבלת גיל המתפללים, למניעת הגעה מתושבי הגדה המערבית, וכן ליחס הקשה מצד משטרת ישראל.

במקביל להדרת המתפללים המוסלמים, תועדה שחיקה מכוונת בסטטוס קוו: המשטרה אפשרה הרחבה של תפילות יהודיות במתחם ואף התירה השנה הכנסת דפי תפילה, פעולות שבוצעו תחת אבטחה כבדה ובזמנים שבהם נמנעה לחלוטין כניסת מוסלמים.

מאז החלה המלחמה באיראן ב-28 בפברואר 2026, נסגרו אתרים קדושים ברחבי העיר העתיקה. כתוצאה מכך מתחם הר הבית נסגר לכניסת מתפללים מוסלמים לאורך כל יתרת חודש הרמדאן. במקביל נאסרה גם כניסת יהודים לרחבת הכותל המערבי, והותרו תפילות בחללים מוגנים במנהרת הכותל ולתושבי הרובע היהודי בלבד. אתרים הקדושים לנצרות נסגרו אף הם. ב-29 במרץ, ולראשונה מזה מאה שנים ויותר, נמנעה כניסת הפטריארך הלטיני לכנסיית הקבר לשם עריכת טקס יום ראשון של הדקלים, למרות שכוונתו היתה לנהל את הטקס בנוכחות שלושה אנשים בלבד, ושעריכת הטקס תואמה מראש. הדבר עורר תרעומת בינלאומית, ובעקבותיה הותר קיום הטקס כעבור מספר ימים.

איסור כניסת פלסטינים לעיר העתיקה

בזמן המערכה עם איראן, שהחלה ב-28 בפברואר 2026, אסרה משטרת ירושלים באופן גורף על כניסתם של פלסטינים תושבי ואזרחי ישראל לעיר העתיקה בירושלים, למעט פלסטינים המתגוררים בה. בנוסף אסרה המשטרה על מסחר במקום והורתה על סגירת חנויות, למרות שלא חל כל איסור על פעילות מסחרית בעיר העתיקה, או בירושלים בכלל. עשרות סוחרים נקנסו בסכומים גבוהים על כך שפתחו את חנויותיהם בניסיון להתפרנס במהלך המלחמה, תוך שהמשטרה מסתמכת על סעיפי סל שונים בחוק. באותו זמן ממש הורשו יהודים להכנס לעיר העתיקה ללא כל הגבלה, ובתי עסק ברחבי העיר נותרו פתוחים לקהל הרחב ללא מגבלות.

ב-18.3.2026 פנו האגודה לזכויות האזרח ועמותת עיר עמים למשטרה בשם תושבים מירושלים המזרחית בטענה שהאיסורים מוטלים בחוסר סמכות, בהיעדר כל עוגן חוקי המתיר למשטרה למנוע כניסה לאזור מסוים על בסיס מוצא, דת ולאום, ובאין איסור של פיקוד העורף על פעילות מסחרית בעיר העתיקה, או בירושלים בכלל. הפגיעה הקשה שנגרמה כתוצאה מהמגבלות לחיי היום-יום ולזכויות האדם של התושבים הפלסטינים לא שירתה כל אינטרס ציבורי, ונעדר גם כל יסוד להבחנה הפסולה בין יהודים לפלסטינים. מאז הוכרזה הפסקת אש הוסרו המגבלות, אך, על פי ארגון עיר עמים, רק באופן חלקי.

אלימות וגזענות במצעד הדגלים

ב-14 במאי 2026 התקיים במימון עיריית ירושלים "מצעד הדגלים" השנתי, שתקציבו השנה עמד על כחצי מיליון שקלים. גם השנה צעדו במסגרתו אלפי צעירים וילדים יהודים דרך הרובע המוסלמי בעיר העתיקה, תוך גילויי אלימות וגזענות כלפי תושבים ובעלי עסקים פלסטינים. תושבים נותרו ספונים בבתיהם מפחד הצועדים, ובתי עסק נסגרו. גם כנסיות העיר העתיקה הודיעו מראש כי לא יפתחו את שעריהן בעת המצעד, לנוכח ניסיון העבר ושכיחות פשעי השנאה כלפי נוצרים בעיר העתיקה, לרבות יריקות על אנשי דת.

במקביל הטילה המשטרה מגבלות גישה חמורות על מתפללים מוסלמים, ומנעה גישה לאל-אקצא מגברים מתחת לגיל 60 ומנשים מתחת לגיל 50. כמו כן, ובניגוד לסטטוס קוו, פקדו את הר הבית השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ועשרות פעילי תנועת המקדש.