דוח מצב הכיבוש

כפי שעולה מפרק זה, הן מתקני הכליאה הצבאיים והן מתקני הכליאה של שב"ס מתנהלים בחוסר שקיפות, תוך התעלמות מן החוק והתקנות הישראליים ומן הדין הבינלאומי. הפגיעה הממושכת בזכויות הכלואים הבסיסיות ביותר, עד כדי גרימת נזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים או מוות, מעידה על היעדר ביקורת פנימית, על שימת לב מוגבלת ביותר לביקורת חיצונית, וברמה האישית – על היעדר חשש ממשי מעונש. ככל שהדבר נוגע לתנאי הכליאה במתקני שב"ס, מדובר אף במדיניות ברורה המוכתבת על ידי השר הממונה. עוד לפני המלחמה הראו נתוני

חופש התנועה הוא זכות בסיסית ומרכיב חיוני לחירותו של האדם במובנה הפשוט ביותר. מגבלות על חופש התנועה פוגעות ישירות בזכויות אדם אחרות בשל היעדר גישה, למשל לשירותי רפואה או חינוך, למקומות עבודה, לאדמות חקלאיות וכיו"ב. זכותם של הפלסטינים בגדה המערבית לנוע בחופשיות בתוך הגדה ולצאת ממנה מוגבלת ברמות שונות עוד מראשית ימי הכיבוש. מאז מתקפת חמאס בשבעה באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה הוחרפו המגבלות על חופש התנועה באופנים שונים, תוך פגיעה ישירה וקשה במרבית האוכלוסייה. מגבלות אלה אף החמיר

בנוסף ובשונה מפעולות הצבא להרס בתים בתואנה לצורך מבצעי או מהוצאה וביצוע של צווי הריסה אדמיניסטרטיביים בשל בנייה ללא אישור, מבוצעות בגדה גם הריסות בתים עונשיות. הריסת בתים עונשית נועדה במוצהר לפגוע בקרובי משפחתם של פלסטינים הנחשדים או מורשעים בביצוע עבירות ביטחון, כאמצעי הרתעה נגד מפגעים פוטנציאליים. הלכה למעשה מדובר בפגיעה בחפים מפשע כמדיניות רשמית, שהאפקטיביות שלה מוטלת בספק רב. הריסת בתים היא ענישה קולקטיבית, המנוגדת לדין הבינלאומי ולעקרון היסוד במשפט הישראלי, לפיו אין מעני

בסוף 2024 אישרה ממשלת ישראל הצעה להקמת מנגנון חדש לרישום ארגונים הומניטריים בינלאומיים שעיקר פעילותם מתרחשת בשטחים הכבושים, לרבות עזה, וש"עיקר פעילותם היא סיוע לרווחתם של תושבים פלסטינים". סעיף 7 לנוהל החדש מכיל רשימה פתוחה של שיקולים לסירוב לבקשה לרישום ארגון כגורם הומניטרי פעיל, דבר שמאפשר פסילת ארגון שפעל תחת רישום קודם. משמעות ביטול רישומו של ארגון או ביטול אשרות העובדים מטעמו היא למעשה מניעת פעילות הומניטרית בגדה המערבית. על פי הנוהל החדש ניתן לסרב לבקשה לרישום ארגון או