אלימות מתנחלים

בהמשך למגמה משנים קודמות, בשנת 2025 ועוד יותר מתחילת 2026 רבו והחמירו התקיפות האלימות שמבצעים אזרחים ישראלים, מרביתם תושבי התנחלויות ומאחזים, כלפי פלסטינים ורכוש פלסטיני בגדה המערבית (אלימות מתנחלים). מאז ראשית 2026 ועד לאמצע מאי תיעד האו"ם מעל 800 תקיפות מתנחלים אלימות שהסתיימו בפגיעות לאדם או לרכוש, על למעלה מ-220 קהילות פלסטיניות. אלימות מתנחלים מתבצעת בגיבוי המדינה, כחלק ממדיניות הסיפוח ודחיקת הפלסטינים מאדמותיהם.

המלחמה עם איראן, בין סוף פברואר לתחילת אפריל 2026, הוותה הזדמנות לעלייה חדה נוספת במספרם של מקרי התקיפה והפגיעות בנפש ובגוף. לפי נתוני ארגון יש דין, המבוססים על הצלבה של פרסומים ודיווחים ממקורות שונים, במהלך 40 ימי המלחמה עם איראן דווח על 378 אירועי אלימות מתנחלים ב-148 יישובים וקהילות פלסטיניות. 10 אירועים ביום בממוצע, שבמהלכם ירו מתנחלים למוות בשמונה פלסטינים וכ-200 פלסטינים נוספים נפצעו. מעשי האלימות מכוונים גם נגד נשים, ילדים וקשישים.

גם לאחר שהופסקה המלחמה עם איראן מוסיפה אלימות המתנחלים לגאות, ומדי שבוע מתועדות עשרות התקפות ופגיעות של מתנחלים בפלסטינים. למרות התבטאויות המגנות אלימות זו בעת האחרונה, מצד ראש הממשלה, הרמטכ"ל, ואלוף פיקוד המרכז, לא ניכר כל שינוי במגמה.

כבעבר, רבות מתקיפות המתנחלים יוצאות ממאחזים ומחוות שהוקמו בסמוך לקהילות ולכפרים הפלסטינים המותקפים. פרובוקציות אלימות, פלישות לבתים והטרדות חוזרות ונשנות – כולן מיועדות לפגוע בקהילה, ולערער את תחושת הביטחון במידה כזו שתוביל בסופו של דבר לגירושה, מתוך מטרה להשתלט על אדמותיה. מעשי האלימות וההפחדה מבוצעים רובם ככולם מבלי שכוחות הביטחון מגינים על הפלסטינים, ולעיתים אף בסיועם. תושבים פלסטינים, ארגוני זכויות אדם ופעילי נוכחות מגנה מתעדים בקביעות פניות חוזרות ונשנות למשטרה, שאינן זוכות למענה מיידי או למענה בכלל.

מגבלות גישה שמטיל הצבא, בטענה שנועדו להגנה על הקהילה, יוצרות לעיתים תנאים מיטיבים למתקפות אלימות בכך שאינן מאפשרות נוכחות פעילי זכויות אדם ותקשורת, ומעכבות הגעת אמבולנסים באופן שעלול להחמיר את מצבם של פצועים ואף לסכן את חייהם. במקביל מצויים צוותי הרפואה הפלסטינים עצמם בסכנה להתקפות מתנחלים, כפי שעולה מראיונות שערך ארגון רופאים לזכויות אדם עם פרמדיקים, חובשים ומתנדבים הפועלים באזור דרום שכם.

לקריאה נוספת:

ארגון יש דין: כ-10 אירועי אלימות מתנחלים התרחשו מדי יום בכל אחד מ-40 הימים של המלחמה עם איראן. כל יום, 15.4.2026

ארגון בצלם: בחסות המלחמה עם איראן: מיליציות של מתנחלים מחריפות את השימוש בירי חי ומגבירות את מעשי ההרג כחלק מהטיהור האתני בגדה המערבית, 9.3.2026

ארגון מחסום וואטש: בקעת הירדן: פעילים ישראליים נחסמים בדרכם לקהילות הרועים החסומות, 9.3.2026

אלימות מתנחלים – נתונים ומגמות

לפי נתוני ארגון בצלם, בשנת 2025 ירו מתנחלים למוות בתשעה פלסטינים (לגבי ארבעה הרוגים נוספים לא ברור אם נהרגו בידי מתנחלים או חיילים). מאז, מינואר ועל לראשית מאי 2026 בלבד, דיווח האו"ם על 13 הרוגים פלסטינים מירי מתנחלים.

גם מספר הפצועים, שהיה גבוה מאד כבר ב-2025, זינק מתחילת השנה. על פי נתוני האו"ם, מתחילת השנה ועד ל-3.5.2026 פצעו מתנחלים 473 פלסטינים, לעומת 181 בתקופה המקבילה ב-2025 – עלייה של 160%. 832 פלסטינים נפצעו בידי מתנחלים במהלך שנת 2025 כולה. בין הפצועים עשרות נשים, קשישים, ילדים וילדות. מתנחלים משתמשים באמצעים שונים על מנת לתקוף או לאיים, לרבות נשק חם, סכינים, אלות ומקלות, אבנים, אזיקונים וכלבים.

בין ינואר למרץ 2026 תועדו ע"י האו"ם 545 תקיפות מתנחלים נגד פלסטינים שהסתיימו בפגיעות לגוף או לרכוש, לעומת 355 תקיפות כאלה בין ינואר למרץ 2025 – עלייה של 53%. נתונים אלה אינם כוללים הטרדות, לרבות אלימות מילולית, נוכחות מאיימת וחדירה לבתים ולמרחבים פרטיים, המתרחשות ברמה יומיומיות. אלה אמנם אינן מסתיימות בפגיעה פיזית באדם או ברכוש, אך זורעות חרדה רבה בקרב הקהילות והחקלאים ופוגעות בשגרת יומם, לעיתים עד כדי גירושם מבתיהם ומאדמותיהם.

עוד בשנת 2025 נרשמה עלייה של כ-25% במספר התקיפות ביחס לשנת 2024. על פי נתוני האו"ם, במהלך שנת 2025 תועדו 1,835 תקיפות מתנחלים נגד תושבים פלסטינים אשר הסתיימו בפגיעות בגוף או ברכוש, לעומת 1,449 תקיפות שדווחו לאורך שנת 2024. גם נתוני מערכת הביטחון מינואר 2026, הגם שנמוכים מנתוני האו"ם, מעידים על עלייה של כ-25% באירועי פשיעה לאומנית כלפי פלסטינים בגדה בשנת 2025 בהשוואה ל-2024. במקביל, נתוני הצבא מזהים עלייה גם במספר תקיפות מתנחלים המכוונות נגד כוחות הביטחון.

מתנחלים מוסיפים לחבל באספקת המים הסדירה ליישובים פלסטינים, שבהם עשרות אלפי בתים. כך למשל, גם ב-2026 נמשכות פגיעות של מתנחלים בתשתיות המספקות מים ליותר מ-100,000 תושבים פלסטינים בכפרים באזור רמאללה. מאפיינים נוספים של אלימות המתנחלים כוללים תקיפת של חקלאים פלסטינים המעבדים את אדמותיהם, תקיפת צוותי רפואה ואמבולנסים המוזעקים לטפל בפצועים, עקירה או השחתה של אלפי עצי ושתילי זית, שריפת מבנים ורכבים, גניבת עדרי צאן, שעליהם פרנסתן של רבות מהקהילות המותקפות, התעללות והרג בעלי חיים, פריצה לבתים ונוכחות מאיימת בקרבת נשים וילדים, ואיומים באונס וברצח.

במקביל לעלייה במספר התקיפות, נראה כי חלה אף עליית מדרגה ברמת התכנון והאכזריות, כפי שעולה מנתוני ההרוגים והפצועים ומדיווחי פלסטינים ופעילים. כך למשל, בלילה שבין ה-12 ל-13 למרץ 2026 עשרות ישראלים רעולי פנים תקפו את קהילת חירבת חומסה שבצפון בקעת הירדן. הם היכו ואזקו גברים ונשים, בהם גם פעילות נוכחות מגנה שהתארחו במקום, פגעו מינית באחד הגברים לעיני משפחתו, הרסו ובזזו רכוש ומזון, גנבו מאות ראשי צאן ואיימו כי אם תשאר הקהילה במקומה יחטפו ויאנסו את הבנות ויהרגו את הילדים.

הפלסטינים והפעילות העידו כי כוח צבאי הגיע למקום רק כעבור כשעה, וכוחות המשטרה – רק כעבור כשעתיים וחצי. עדרי הצאן, שעליהם פרנסת המשפחות, לא הושבו לבעליהם עד למועד כתיבת דוח זה. על פי הודעתה, המשטרה עצרה שבעה חשודים בתקיפה, שוד מזויין, אלימות חמורה ומעשים מגונים. לפי פרסומים העצורים הם תושבי התנחלויות שונות, וכן תושבי ירושלים ורעננה.

לצד זאת מדווחים פעילים כי רמת החשש בקרב הקהילות למודות המתקפות כה גבוה עד שבמקרים מסוימים עצם הגעתם של המתנחלים או סילוק פעילי הנוכחות המגנה די בהם כדי להבריח תושבים או למנוע מהם מלהמשיך בשגרת יומם. כמו כן, עצם הסגת הגבול – כניסה ללא רשות לבתים ולאוהלים, תוך קירבה פיזית לנשים וילדים – מעוררת חרדה רבה ועשויה להוביל לעקירה.

לקריאה נוספת ועידכונים:

ארגון בצלם: אלימות מתנחלים ‏= אלימות מדינה, דיווחים

חלוקת נשק וציוד צבאי כגורם מגביר אלימות

מאז מתקפת שבעה באוקטובר 2023, והמלחמה שפרצה בעקבותיה, תוגברו כוחות ההגנה המרחבית (הגמ״ר) מקרב ההתנחלויות בגדה המערבית, במטרה לספק הגנה לאוכלוסייה היהודית. במסגרת זו חולקו אלפי כלי נשק על ידי הצבא, ובמקביל קודמה מדיניות מתירנית לחלוקת נשק אזרחי על ידי המשרד לביטחון לאומי. צעדים אלו תרמו לעלייה במספר מקרי האיום והאלימות כלפי פלסטינים בכלל, ושימוש בנשק חם בפרט. למרות שרבים מהמתנחלים שגויסו כבר אינם בשירות מילואים פעיל, מרבית כלי הנשק והציוד הצבאי נותרו ברשותם, ויש העושים בהם שימוש לתקיפת פלסטינים.

במקרים רבים תועדו מתנחלים חמושים, לעיתים בלבוש צבאי מלא או חלקי, כשהם מבצעים ירי, תקיפות פיזיות, הסגת גבול ופגיעה ברכוש. במקרים אלו, זהות התוקפים וסמכותם אינן תמיד ברורות: חלקם חיילים בשירות פעיל, אחרים חיילים בחופשה, ואחרים אזרחים שאינם מגויסים אך מחזיקים בנשק ובציוד צבאי שחולק במסגרת הגמ"ר. כך למשל, בראשית מרץ 2026 ירה למוות מתנחל לבוש מדים בשני אחים פלסטינים במהלך תקיפת מתנחלים על הכפר הפלסטיני קריות. על פי תחקיר ארגון בצלם, היורה הגיע למקום עם התוקפים, ולא עם הכוח הצבאי שהוזעק למקום מאוחר יותר.

ארגוני פעילים, ובהם תורת צדק, מדווחים כי בין רכבי השטח (טרקטורונים / "ריינג'רים") שבהם נעשה שימוש לשם תקיפות והטרדות, יש גם כאלה שעליהם עדיין מודבקות מדבקות המציינות כי הוענקו למאחזים ולחוות על ידי המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות.

תיעוד של ארגון יש דין מצביע על כך שכאשר מוגשות תלונות, רשויות האכיפה נוטות להימנע מנטילת אחריות: הפרקליטות הצבאית טוענת כי האירועים אינם תחת סמכותה כאשר אינם מתרחשים במסגרת פעילות צבאית רשמית, בעוד המשטרה עשויה להימנע מחקירה בטענה שמדובר באירועים שבהם מעורבים לובשי מדים. כך נוצר חלל של אי-אכיפה המאפשר את המשך הפגיעות ללא מתן דין, ותורם לתחושת החסינות הכללית.

בחינת המצב מובילה למסקנה הקשה כי הלכה למעשה, ובאופן עקבי, מדיניות ישראל מאפשרת את טשטוש ההבחנה בין אזרחים יהודים תושבי השטחים לבין כוחות צבא, ומקדמת בכך פעולות אלימות למען אינטרסים התנחלותיים ונגד אוכלוסייה אזרחית פלסטינית.

לקריאה נוספת:

ארגון יש דין: מתנחלים במדים – אלימות של אזרחים ישראלים במדי צבא כלפי פלסטינים בגדה המערבית, דצמבר 2025

חסינות לפוגעים והסתה ברשתות החברתיות

קו ישיר מחבר בין מדיניות ממשלת ישראל השואפת להשתלט על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית לבין אלימות המתנחלים. לאלימות זו תפקיד משלים או מקדים לפעולות הממשלה, מבלי שישראל תידרש להצהיר במפורש על מדיניותה ולשאת באחריות לגירוש אלים של קהילות פלסטיניות. בפועל, ניתן לראות במתנחלים ובאזרחים הישראלים האחרים המצטרפים אליהם והמפעילים אלימות אידיאולוגית שיטתית כלפי פלסטינים כחוד החנית לביצוע מדיניות הסיפוח.

העלייה בהיקף האלימות כלפי פלסטינים מלווה בהתגאות פומבית במעשי התקיפה החמורים ואף בהסתה למעשי אלימות, ללא כל חשש מרשויות החוק. בקבוצות ווטסאפ וטלגרם המזוהות עם פעילי ימין קיצוני מהמאחזים מופצות הודעות המתפארות בתקיפות, בהצתות ובהשחתת רכוש בכפרים פלסטיניים. לעיתים המפרסמים אף מזדהים בשמם. כך למשל בקבוצת הווטסאפ "חדשות אנ"ש", המתוארת כקבוצה ל"חדשות ודיווחים על המאבק באויב הערבי" ובה למעלה מ־750 חברים, פורסמו סיכומים חודשיים המפרטים התקפות על עשרות כפרים פלסטיניים, לצד נתונים על פצועים פלסטינים, על מספר כלי רכב ובתים שהוצתו, על אלפי עצי זית שנכרתו ועל נזק נרחב לרכוש. ב-22 במרץ 2026 פורסמו ברשתות ובקבוצות פעילי ימין קריאות ל"נקמה וגירוש האויב" בעקבות מותו של הנער יהודה שרמן מפגיעת רכב פלסטיני. בהמשך תועדו עשרות תקיפות אלימות, הצתות והפרות סדר על ידי אזרחים ישראלים ביישובים פלסטיניים.

מעקב שקיים ארגון יש דין משנת 2005 ועד לאוקטובר 2025, אחר 1,750 תיקי חקירה שנפתחו בעקבות עבירות לכאורה שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים בגדה המערבית, מגלה כי מתוך 1,685 תיקים שתוצאתם ידועה כ-93% נסגרו ללא הגשת כתב אישום. ב-6.7% מהתיקים בלבד הוגשו כתבי אישום, ורק 57 תיקים בלבד, או 3%, הובילו להרשעה מלאה או חלקית. הכישלון המערכתי המתמשך בטיפול באלימות אידיאולוגית יהודית נגד פלסטינים מנרמל את המעשים ומגבה אותה הלכה למעשה.

עמותת חקל סייעה לתושביהם של מספר כפרים פלסטינים בדרום הר חברון לתעד מאות אירועי אלימות, מרביתם ב-2025. אלה כללו תקיפות אלימות, הצתות, כריתות עצים, פריצה לבתים ורעייה תוך הסגת גבול באדמות פרטיות. למרות תלונות שהוגשו, ולמרות שהמדינה אישרה בעתירות שהוגשו בעניין כי רבים מהמקרים מוכרים לה, לא הוגש כתב אישום בגין אף אחד מהאירועים.

אין זה מפתיע, איפוא, שמרבית נפגעי העבירה הפלסטינים בוחרים שלא להגיש תלונה כלל. כך למשל, מראשית 2023 ועד 31 באוקטובר 2025 תיעד ארגון יש דין 513 אירועי פגיעה בפלסטינים מצד אזרחים ישראלים, וב-299 מהם (58.3%) נפגעי העבירה בחרו שלא להגיש תלונה. מה גם שרבות מתחנות המשטרה שאמורות לתעד את תלונותיהם ממוקמות בתוך התנחלויות ישראליות, והכניסה אליהן מחייבת ליווי של שוטר משער ההתנחלות ועד לתחנה. בפועל, מתלוננים ממתינים לעיתים שעות ארוכות בשער ההתנחלות ללא מענה, וגם לאחר שהותרה כניסתם, פעמים רבות לא נמצא בתחנה שוטר דובר ערבית לקבלת התלונה. פלסטינים רבים חוששים שמא תלונה נגד אזרח ישראלי תוביל לפגיעה נוספת בהם או בבני משפחתם. ובסופו של דבר מציאות חייהם מוכיחה כי הסיכוי שהגשת התלונה תוביל לחקירה ראויה, להענשת האשמים ולהפסקת ההתנכלות – קלוש.

לקריאה נוספת:

ארגון יש דין: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים) נתוני מעקב יש דין, 2005-2025, דצמבר 2025

פגיעות בפעילי זכויות אדם ומגבלות על פעילות של נוכחות מגנה

נוכחות מגנה של פעילי זכויות אדם ישראלים ואחרים הוותה בעבר גורם ממתן וסייעה במניעת אלימות מתנחלים. אולם בחודשים האחרונים התרבו והחמירו איומים ותקיפות של מתנחלים כלפי הפעילים, לרבות אלימות פיזית עד כדי פציעה ואישפוז, כפיתה והתעללות, חבלה ושריפת כלי הרכב, וגניבת חפצים כגון טלפונים, ארנקים ודרכונים.

הקרן למגיני זכויות אדם מדווחת כי בין נובמבר 2025 למרץ 2026 הגיעו לקו החם שלה מספר שיא של 196 דיווחים על תקיפות מתנחלים נגד פעילי זכויות אדם ונוכחות מגנה. דפוס הפעולה שעולה מניתוח מקרים אלה ומקרים קודמים שתועדו בשנים האחרונות כולל תקיפה, היעדר הגנה מצד כוחות הביטחון ולעיתים אף מעורבות חיילים, ולבסוף חקירה בלתי יעילה וסגירת התיק הפלילי ללא הגשת כתב אישום. זאת, גם כאשר קיים תיעוד רב וברור של התקיפה ולעיתים אף כאשר ידועה זהותו של התוקף, וגם במקרים שבהם קורבן התקיפה סובל או סובלת מפציעה רצינית המחייבת אישפוז ותקופת החלמה ממושכת. תיקי חקירה נסגרים ללא סיבה, לעיתים אפילו ללא תשאול של קורבן התקיפה, ומבלי שתינתן הודעה על כך למתלוננים.

אפילו במקרים שבהם הקרן למגיני זכויות אדם מגישה עררים על סגירת תיקי החקירה למחלקת העררים בפרקליטות המדינה, הרי שגרירת הרגליים של המחלקה בטיפול בעררים מרוקנת אותם מתוכן. כך היה למשל בעניין חקירת תקיפתה של הפעילה ד"ר הגר גפן. ד"ר גפן בת ה-70 הותקפה באלימות קשה באוקטובר 2022 במהלך המסיק בכפר כיסאן, ונזקקה לאשפוז ממושך עקב שברים בצלעות וחור בריאה. בינואר 2024, ולאחר פניות חוזרות ונשנות, נודע כי תיק החקירה בעניינה נסגר מבלי שנמסרו מועד הסגירה ועילתה. לאחר עיכובים בהעברת חומר החקירה, הוגש ערר על סגירת תיק החקירה, ובהיעדר מענה, הוגשה עתירה בעניין לבג"ץ.

בפסק הדין שניתן במרץ 2026 קבע בג"ץ כי ערר מחודש על סגירת תיק החקירה ייבחן תוך שלושה חודשים. בדבריה בפסק הדין תיארה השופטת ברק ארז את מחדלן של הרשויות בטיפול בתלונה כנזק לחברה כולה.

למרות הביקורת הנוקבת, לא נראה בינתיים שינוי בהתנהלות רשויות האכיפה והתביעה.