אלימות וגירוש על ידי מתנחלים

אלימות מתנחלים – נתונים ומגמות

בשנים 2025-2023 חלה עלייה חדה באירועי אלימות שמבצעים אזרחים ישראלים, רובם ככולם תושבי התנחלויות יהודיות, כלפי פלסטינים ורכוש פלסטיני בגדה המערבית (אלימות מתנחלים). עלייה בתדירות, בהיקף ובעוצמת האלימות מורגשת כבר מראשית שנת 2023, והתגברה עוד יותר מאז פרוץ המלחמה. גם הקמתם של עשרות רבות של מאחזי-חווה ברחבי הגדה הגבירה מאד את האלימות כלפי קהילות פלסטיניות המתגוררות בסמוך למאחזים אלה.

על פי נתוני האו"ם, מחודש ינואר 2024 ועד לסוף חודש ספטמבר 2025 תועדו 2,660 תקיפות מתנחלים נגד תושבים פלסטינים אשר הסתיימו בפגיעות בגוף או ברכוש. בחודש ספטמבר בלבד דווח על 142 תקיפות מתנחלים שהסתיימו בפגיעה בפלסטינים או ברכושם. לשם ההשוואה, בשנת 2020 כולה דווח על 379 תקיפות שהובילו לפגיעה בפלסטינים או ברכושם, ב-2021 דווח על 532 תקיפות וב-2022 על 852 תקיפות. גם נתוני מערכת הביטחון, הגם שנמוכים מנתוני האו"ם, מעידים על עלייה חדה ועקבית באלימות מתנחלים.

בשנה האחרונה, ובפרט בחודשים האחרונים, התגברה הפגיעה בשטחים חקלאיים, שהייתה נפוצה עוד קודם. לאורך השנה תועדו בין היתר עשרות מקרים שבהם נשחטו או נגנבו עדרי צאן, הושחתו ונעקרו אלפי עצי זית, והושחת, הוחרם או נגנב ציוד שאיבת מים.

תקופת מסיק הזיתים מאופיינת בתקיפות אלימות רבות על המוסקים ובהשחתת עצי זית. בחודש אוקטובר 2025 תועד מספר שיא של 126 תקיפות, ב-70 עיירות וכפרים. עשרות פלסטינים נפצעו, וכ-4000 עצי ושתילי זית הושחתו. כמו כן דיווח האו"ם כי מתנחלים במאחזים חדשים מנעו הגעת פלסטינים אל מטעי הזיתים שלהם, באזורים שבהם בעבר לא נזקקו החקלאים לאישור הצבא.

המתנחלים פוגעים גם באספקת המים הסדירה ליישובים פלסטינים ולעשרות אלפי בתים. כך למשל פגעו מתנחלים בתשתיות המספקות מים לכ-100,000 תושבים פלסטינים בכפרים באזור רמאללה באוגוסט 2025, והותירו את התושבים ללא מים זורמים. לפגיעה השיטתית והמסיבית במתקני וציוד השאיבה והובלת המים, ואף במצלמות האבטחה המותקנות באתרי השאיבה, נוספות לעיתים גם התנכלויות ופגיעות פיזיות בצוותים פלסטינים שמגיעים לתקנם.

על פי נתוני ארגון יש דין, ניתן להצביע על שתי מגמות מדאיגות במיוחד המאפיינות את התקופה שמאז אוקטובר 2023:

1. פלישה אלימה ומאורגנת ליישובים פלסטינים: חלה עלייה במספר תקיפות מתנחלים בתוך הכפרים והעיירות הפלסטיניים, ובכלל זאת אירועים של פרעות מתנחלים המוניות. מאז אוקטובר 2023 הותקפו לפחות 25 כפרים פלסטיניים בגדה המערבית, חלקם יותר מפעם אחת, באופן מאורגן ויזום על ידי קבוצות מתנחלים גדולות, כאשר הפורעים הישראלים, חמושים בחלקם, הגיעו במטרה גלויה לפגוע בתושבי המקום וברכושם.

2. עלייה במספר ההרוגים הפלסטינים כתוצאה מאלימות מתנחלים: מאז אוקטובר 2023 ועד לאמצע אוקטובר 2025 לפחות 33 פלסטינים נהרגו באירועי אלימות מתנחלים – חלקם נהרגו ישירות בידי מתנחלים, ואחרים נורו למוות בידי אנשי כוחות הביטחון הישראליים במהלך אירועים שהחלו באלימות או בפעילות יזומה של המתנחלים. ככל הידוע לנו, עד למועד כתיבת דוח זה איש מהמתנחלים שגרמו למותם של פלסטינים לא הועמד לדין.

אלימות מתנחלים בחסות המדינה

בזמן שאלימות המתנחלים בגדה המערבית הולכת ומתעצמת בהיקפה ובחומרתה, כוחות הביטחון נמנעים ברוב המקרים מחובתם לעצור אלימות זו. במקרים רבים שבהם הכוחות נמצאים במקום האירוע בזמן אמת חיילים ומפקדים עומדים מנגד ואינם מונעים את מעשי האלימות. לעיתים הם מאבטחים את הפורעים ואף מצטרפים אליהם, לרבות ירי אש חיה נגד פלסטינים. ניסיונות להזעיק את המשטרה ואת כוחות הביטחון נענים בהתחמקויות או בסירוב ברור להגיע.

כוחות ההגנה המרחבית (הגמ"ר) שגויסו מההתנחלויות עצמן על מנת לספק הגנה לאוכלוסייה היהודית בגדה מאז מתקפת חמאס על יישובי עוטף עזה, ואלפי כלי הנשק שחולקו על ידי הצבא למטרה זו, השפיעו רבות על המציאות בגדה מאז, כמו גם חלוקת הנשקים המתירנית על ידי המשרד לביטחון לאומי ביזמת השר בן גביר. בנוסף לכך שמספר מקרי האיום והתקיפה עלה, ברבים מהאירועים תועדו מתנחלים הלובשים מדי צבא או מדים חלקיים וחמושים בנשק או בציוד צבאי אחר. וכך, במקרים שבהם התוקף לבוש במדי צבא ו/או משתמש בכלי נשק של מערכת הביטחון, יתכן שהוא מחויל בשירות פעיל, מחויל אך בחופשה משירות פעיל, או שאינו מחויל בעת התקיפה אך חמוש בנשק שקיבל במסגרת פעילות כיתות הכוננות בהתנחלויות.

לאורך עשורים, חיילים המשרתים בגדה מעידים שאינם מתודרכים על סמכויותיהם ועל חובתם החוקית לעצור מתנחלים אלימים ולמנוע מהם לפגוע בפלסטינים, ברכוש או באדמות פלסטיניות.

כפי שעולה מבדיקת ארגון יש דין, אלימות מתנחלים מתבצעת בחסינות כמעט מלאה מפני הדין: חקירות המשטרה בנוגע לאלימות מתנחלים הן רשלניות באופן שיטתי, וברובן המוחלט (כ-94% מהתיקים) אינן מובילות לכתבי אישום. בנוסף, מאז מינויו לשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, המכחיש את קיומה של אלימות המתנחלים, הנהיג מדיניות אי-אכיפה משטרתית. כתוצאה ממדיניותן המוצהרת של הממשלה והמשטרה, האמון של נפגעי העבירה הפלסטינים ברשויות אכיפת החוק הישראליות צנח דרמטית. בשנת 2024, 66% מנפגעי העבירה הפלסטינים ויתרו על זכותם להגיש תלונה נגד ישראלים שפגעו בהם.

לסיכום, הימנעות הצבא מלעצור פלישות מתנחלים לאדמות וליישובים פלסטיניים, בשילוב מדיניות של מיעוט אכיפה של משטרת ש"י, הפרקליטות ומערכת המשפט, היעדר הליכי חקירה ומיצוי דין אפקטיביים והגיבוי שלו זוכים המתנחלים האלימים משרים וחברי כנסת, מעידים כי בפועל אלימות מתנחלים מגובה על ידי המדינה.

לקריאה רחבה על הנושא ראו:

עדותו של הפעיל יונתן פולק בכתבת עיתון הארץ: גל של אלימות חסרת תקדים שוטף את הגדה בשבועיים האחרונים, 23.10.2025.

נתוני מעקב ארגון יש דין, 2024-2005: אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בגדה המערבית (אלימות מתנחלים), 20 שנות אלימות.

גירוש קהילות רועים פלסטיניות וטיהור אתני

ברחבי הגדה חיות קהילות רועים פלסטיניות רבות המתקיימות מרעיית צאן וחקלאות. החל מיולי 2022, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר 2023, עשרות מקהילות אלה גורשו ממקום מגוריהן הקבוע ומאדמותיהן, או נמצאות על סף גירוש, כתוצאה מאלימות מתנחלים ובהיעדר הגנה וסיוע מצד הרשויות הישראליות.

לפי נתוני בצלם, מאז השבעה באוקטובר 2023 ועד לראשית אוקטובר 2025 גורשו ונושלו מאדמותיהן 44 קהילות שלמות, ומ-10 קהילות נוספות גורשו חלק מהמשפחות. בסך הכל גורשו 2,932 בני אדם, מתוכם 1,326 ילדים.

דוח משותף של יש דין ורופאים לזכויות אדם מעלה שיטת פעולה הכוללת שורה של אמצעים המשולבים זה בזה: כיתור הקהילות באמצעות מאחזים לא חוקיים, ואלימות מתנחלים שיטתית ומתמשכת שכוללת תקיפות פיזיות, איומים, גניבת ופגיעה בעדרי צאן וברכוש, וחסימת גישה לאדמות מרעה, למקורות מים ולמשאבים חיוניים. פעולות אלה מבוצעות תוך עצימת עין של המדינה ולעיתים תוך סיועה – כאשר מוצאים ומבוצעים צווי הריסה בגין "בניה לא חוקית" נגד המשפחות החיות בקהילות שבסמוך אליהן הוקמו המאחזים, או מוחרם רכוש. מספר הליכים משפטיים בדרישה להגנה על קהילות הרועים תלויים ועומדים בערכאות המשפטיות, בזמן שהפגיעה והגירוש נמשכים.

העברה בכפייה של פלסטינים, כמתואר כאן, נוגדת את הדין בינלאומי ומהווה פשע מלחמה. מעורבותה העמוקה של המדינה, אשר אינה מונעת הקמת מאחזים ופעולות אלימות נגד קהילות הרועים, מספקת הגנה ושירותים ליושבי המאחזים ואף הורסת בתים ומבנים השייכים לפלסטינים תחת הכותרת "בניה לא חוקית", ועל אחת כמה וכמה השיטתיות של המעשים והחזרתיות שלהם במקומות שונים, מצביעים על יישום פרקטיקות של טיהור אתני באזורים מסוימים של הגדה המערבית.

לקריאה רחבה ראו דוח ש דין ורופאים לזכויות אדם: קהילות עקורות אנשים נשכחים – העברה בכפייה של פלסטינים בגדה המערבית על ידי ישראל, מרץ 2025.