היעדר אחריותיות, שקיפות וביקורת שיפוטית

היעדר אחריותיות

מעקב שבוצע על ידי ארגון יש דין ובחן את עבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית בנוגע לשלושה מבצעים צבאיים בעזה בעשור האחרון ("צוק איתן", צעדות השיבה ו"שומר החומות"), מוביל למסקנה כי המערכת איננה מעוניינת בחקירה ראויה של חשדות לביצוע פשעי מלחמה, או בחקירת החלטות כגון מדיניות ניהול האש שלה. המערכת מיעטה בפתיחת חקירות נגד חיילים בדרגות נמוכות, ונמנעה לחלוטין מחקירה של מקבלי החלטות בדרגי הפיקוד הבכיר. כמו כן, עבודת המנגנון לתחקור מטכ"לי נמשכת פרקי זמן ארוכים ביותר ואף שנים. במהלך שלושת המבצעים האמורים דווחו למערכת אכיפת החוק הצבאית מאות אירועים שבהם עלו חשדות להפרת הדין הבינלאומי, מתוכם רק שלושה הניבו כתבי אישום.

לפיכך, קיים חשש כבד כי מרבית הבדיקות והחקירות בעקבות המלחמה הנוכחית יתמקדו בדרגים זוטרים בלבד, יסתיימו רובן או כולן ללא העמדה לדין, ומבלי שקובעי המדיניות ומוביליה האזרחיים והצבאיים ייחקרו ויתנו את הדין על המדיניות שהתוו. באין מענה מצד המערכת הישראלית עולה צורך בחקירה חיצונית ובלתי תלויה של חשדות להפרות הדין הבינלאומי מצד ישראל על מנת להפסיקן בהווה ולשם מניעתן בעתיד.

לקריאת דוח ארגון יש דין ראו: מנגנון טיוח מטכ"לי – התנהלות מערכת אכיפת החוק הישראלית מול הפרות הדין הבינלאומי ופשעי מלחמה בעזה

היעדר שקיפות

בחלוף שנתיים מפרוץ -המלחמה, הפרקליטות הצבאית איננה מפרסמת נתונים עדכניים על מספר הדיווחים שהתקבלו בנוגע לפגיעה באזרחים, לחריגה מנהלי הצבא ולעבירות על הדין הבינלאומי, כמו גם על מספר הבדיקות והחקירות שנפתחו ועל תוצאותיהן. בקשות שהופנו לצבא על ידי ארגון יש דין לקבלת המידע בהתאם לחוק חופש המידע לא נענו. היעדר שקיפות ביחס לעבודת מערכת אכיפת החוק הצבאית אינו מאפשר פיקוח וביקורת ציבורית על תפקודה.

לפי הנתונים המועטים האחרונים שפרסמה הפרקליטות הצבאית באוגוסט 2024, ואשר לא עודכנו עד למועד כתיבת דוח זה כעבור למעלה משנה, בתשעת החודשים הראשונים למלחמה הועברו יותר מ-1,000 אירועים לבדיקת מנגנון הבירור המטכ״לי. אירועים אלה כוללים חשדות לפגיעה בעובדים ובנכסים של ארגוני סיוע הומניטרי; פגיעה במחסות עקורים; פגיעה בתשתיות החיוניות לאוכלוסייה; אירועים שבהם נהרגו מספר רב של אזרחים; ופגיעה במוסדות או בעובדי רפואה. בנוסף, באותה תקופה נפתחו חקירות פליליות ב-74 מקרים: 44 חקירות נוגעות למוות של עצורים בחזקת הצבא (בהתאם למדיניות נפתחת חקירה באופן מיידי בכל מקרה של מוות של אדם בעת מעצרו); 8 חקירות בחשד ליחס לא נאות כלפי עצורים; 3 חקירות בחשד להרס לא מוצדק של רכוש אזרחי; 13 חקירות בחשד לביזה וגניבות אמצעי לחימה; ו-6 חקירות בחשד להפעלת כוח לא חוקית. בהיעדר נתונים מהצבא, לא ניתן לדעת אם וכיצד מבצעת מערכת אכיפת החוק את חובתה לחקור ולהעמיד לדין את החשודים בביצוע פשעי מלחמה ועבירות על דיני הצבא.

צמצום התערבות שיפוטית

במהלך 2025 הוגשו לבג"ץ עתירות רבות בנושאים הומניטריים קריטיים: עצירת תקיפות על בתי חולים, פינוי חולים מהרצועה, הכנסת סיוע הומניטרי, הגנה על עצורים ותנאי כליאה. באופן עקבי, בית המשפט העליון נמנע מלהעניק סעדים מהותיים. ברוב המקרים נדחו ההליכים על הסף או שנמשכו חודשים והסתמכו כמעט לחלוטין על עמדות המדינה. העתירות הפכו למסע בירוקרטי של בקשות דחייה ודיונים טכניים המנותקים מתמונת המצב הכוללת בעזה ומן הדחיפות שעלתה מהבקשות השונות, הנוגעות בחיי אדם. מקיבוץ וניתוח ההליכים המשפטיים, כפי שעשה ארגון רופאים לזכויות אדם (דוח מלא יפורסם באתר הארגון לקראת סוף שנת 2025), לאור הדחיות וכיוון שלא ניתנו סעדים אפקטיביים, ולו זמניים, גם במקרים שבהם סעד כזה יכול היה להציל חיים, עולה המסקנה המצערת כי לא היתה בהליכים אלא מראית עין של ביקורת שיפוטית, תוך מתן גושפנקא למדיניות הממשלה ולפעולות ולנהלים של הצבא גם במחיר פגיעה בחיי אזרחים וילדים.

לקריאה נוספת על היעדר ביקורת שיפוטית בהליכים משפטיים בזמן המלחמה: בג”ץ מציג: שיר הלל למדיניות הישראלית ברצועת עזה, באתר גישה.