חסימות ומגבלות על חופש התנועה

חופש התנועה הוא זכות בסיסית ומרכיב חיוני לחירותו של האדם במובנה הפשוט ביותר. מגבלות על חופש התנועה פוגעות ישירות בזכויות אדם אחרות בשל היעדר גישה לשירותי רפואה או חינוך, למקומות עבודה, לאדמות חקלאיות, לרכישת מזון וכיו"ב. זכותם של מיליוני פלסטינים בגדה המערבית לנוע בחופשיות בתוך הגדה מוגבלת ברמות שונות עוד מראשית ימי הכיבוש, אך החמירה מאד מאז אוקטובר 2023, ולאחרונה בצל המלחמה עם איראן מסוף פברואר 2026. כמעט אלף מחסומים מסוגים שונים חוסמים דרכים וכניסות ליישובים באופן מלא או חלקי, ללא מנגנון ליידוע התושבים מתי והיכן יפתחו ולכמה זמן. במקביל, וכפי שדווח בעבר, מעל למאה אלף עובדים פלסטינים אינם מורשים לחזור ולעבוד בישראל זו השנה השלישית ברציפות. למגבלות אלה תרומה ישירה למצב הכלכלי הקשה בגדה המערבית.

חסימות תנועה בגדה המערבית ובירושלים המזרחית

מיד עם פרוץ המלחמה בעזה באוקטובר 2023, השית הצבא מגבלות תנועה קיצוניות על הפלסטינים בכל רחבי הגדה המערבית, לרבות על קהילות בבקעת הירדן וב"מרחב התפר". מדיניות זו, ההולכת ומחמירה מאז, מגבילה באופן כמעט מוחלט את נסיעתם של פלסטינים בכבישים הראשיים, או מחייבת מעבר במחסומים רבים ועמידה בפקקי תנועה ארוכים. קהילות וכפרים פלסטינים רבים כותרו בפועל באמצעות שערים ומיני חסימות קבועים או ארעיים, וצירי תנועה ליציאה ולכניסה מהכפרים ומהעיירות נחסמו.

מגבלות התנועה המוטלות על ידי הצבא, ולעיתים אף על ידי מתנחלים, משבשות באופן עמוק את חיי היום-יום של האוכלוסייה הפלסטינית ופוגעות קשות בזכויות התושבים לנוע, להתפרנס, ללמוד ולהגיע לשירותים ולמצרכים חיוניים. המחסומים, השערים, החסימות וסגירות האזורים פוגעים ברציפות הטריטוריאלית הנחוצה לקיומה של רפואת חירום, ומשליכים ישירות על מצבם של חולים ופצועים, על ביטחונם של צוותי הבריאות ועל יכולתם לבצע את עבודתם.

בדוח מעקב האו"ם נכון לאפריל 2026 נמצאו ברחבי הגדה 925 חסימות, המונעות לחלוטין או מגבילות ומפקחות על תנועתם של 3.4 מיליון הפלסטינים בגדה המערבית, בירושלים המזרחית ובאזור 2H בחברון, באופן קבוע או לסירוגין. החסימות כוללות אמצעים שונים כגון מחסומים המאוישים באופן קבוע, מחסומים המאוישים חלקית, שערי דרך, קוביות בטון, סוללות עפר וסלעים.

פעילות מחסום ווטש מדווחות כי במהלך 2025 וראשית 2026 נמענה גישתן לכפרים פלסטינים רבים שבהם ביקרו בקביעות בעבר. ברבים מהכפרים הללו כניסות לרכב נחסמו בשערי ברזל ובסוללות עפר, ודרכים צדדיות נחסמו בגושי בטון. לפעמים נתיב אחד בלבד מאפשר כניסה ויציאה מהכפר, ובו מחסום המאויש על ידי חיילים, ואף הוא נשאר סגור למשך שעות רבות.

תופעה בולטת במסגרת מדיניות החמרת מגבלות התנועה היא הצבת שערים בכניסה לכפרים ולעיירות ובכבישי גישה מרכזיים לערי המחוז. הצבת השערים נעשתה במספר סבבים, האחרון שבהם בחודש מרץ 2026. השערים משמשים אמצעי קל לכליאת תושבים בכפרים ולמניעת גישה לכבישים משותפים שבהם מתנחלים עושים שימוש. השערים נסגרים ונפתחים לעיתים תכופות ללא התראה וללא פרסום צו.

לפי דיווח האו"ם ועדויות פעילים ישראלים ופלסטינים מראשית מרץ 2026, מאז ראשית המלחמה עם איראן ב-28 לפברואר 2026 החמירו כוחות הביטחון את המגבלות. עוד לפני מועד זה היו 221 מתוך 420 שערי הדרכים סגורים, ומאז נסגרו גם מרבית השערים הנותרים. שערים אלה הם חלק מרכזי ממערך המחסומים, והשפעתם על מגבלות התנועה מכרעת, לרבות מניעת מעבר סיוע הומניטרי לקהילות נזקקות.

ארגוני זכויות אדם עתרו לבג"ץ כבר בפברואר 2025 בדרישה שהצבא וראש המינהל האזרחי יפרסמו באופן שוטף את הצווים המורים על מגבלות התנועה החלות על הפלסטינים בשטחים, על מנת שאלה יוכלו לדעת ולנהל את חייהם בהתאם. מהודעת עדכון שהוגשה על ידי הצבא והמינהל ב-24.3.2026 עולה כי אף הם עצמם לא ידעו מהן מגבלות התנועה הקיימות בשטח, ונזקקו לשורה של ישיבות ולעבודת מטה מקיפה רק כדי למפות מגבלות שנאכפות זה מכבר. משמע, הגבלות תנועה הוטלו תוך חריגה מנהלים ומסמכות באופן שבו לרשויות השלטון עצמן אין ידיעה ברורה היכן הן קיימות ובאילו תנאים. הצבא הציע מהלך חלקי לסימון מגבלות תנועה מסויימות באופן שאין בו תועלת לציבור הפלסטיני, המבקש לדעת היכן ומתי מוטלות מגבלות שימוש בדרכים.

לקריאה נוספת:

האגודה לזכויות האזרח: לפרסם את הצווים המורים על מגבלות תנועה על הפלסטינים בגדה, אפריל 2026

קיבוע מגבלות הגישה לאדמות מרחב התפר

מאז פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מטיל הצבא הגבלות גישה חסרות תקדים על "מרחב התפר" – השטח שבין חומת ההפרדה לקו הירוק, המהווה 9.4% משטחי הגדה המערבית, ואשר מאז הקמת החומה נשלט על ידי משטר היתרים צבאי. ההגבלות מונעות מכ-20,000 החקלאים שאדמותיהם כלואות במרחב התפר מלהגיע ולעבד אותן באופן סדיר. בנוסף, בעלי עסקים הממוקמים במרחב התפר עדיין מתקשים לקבל מספיק היתרים לעובדים על מנת לתחזק את בתי העסק שלהם. בעקבות עתירה בעניין החל הצבא בשנה שעברה להנפיק היתרים כאלה, אולם כאמור באופן מצומצם מדי.

למרות שהמגבלות הקשות במרחב התפר הוטלו והוצגו כצעד חירום זמני, הצבא בחר להפוך אותן למציאות קבועה ולעגן אותן בנהלים רשמיים. ב-16.11.2025 פרסם המינהל האזרחי עדכון חדש לנוהלי הכניסה למרחב התפר. הנוהל החדש משנה באופן יסודי את עקרון הזכאות להיתרי כניסה – מזכות המבוססת על בעלות וזיקה לקרקע, לזכאות זמנית שמותנית ב "צרכים חקלאיים" שקובע הצבא. כך, מצב החירום מסוף 2023 והנוהל החדש מנובמבר 2025 מובילים להפחתת מעמדם של החקלאים במרחב התפר. בפועל, השינוי מנובמבר 2025 מבטל את זכותם של כ-95% מהחקלאים, מגדלי הזיתים, להגיע ולעבד את אדמותיהם לאורך השנה, ומגביל אותם לכניסה עונתית בלבד בעונת המסיק.

משמעות הדבר כבר ניכרת בשטח. ההיעדרות הכפויה והממושכת של חקלאים מהאדמות במהלך המלחמה הביאה לפגיעה ביבול, ולהשתלטות של אזרחים ישראלים על קרקעות ולהפיכתן לאדמות מרעה ולאתרי פסולת.

בינואר 2026 דחה בג"ץ עתירה שהגיש המוקד להגנת הפרט נגד ההגבלות, ושהתנהלה למעלה משנתיים. לגישת בית המשפט, הפרת זכויותיהם של החקלאים הייתה מידתית ביחס לחובתו של המפקד הצבאי לשמור על הסדר והביטחון באזור מרחב התפר. פסק הדין לא פירט מהן ההתפתחות הביטחוניות האחרונות שמצדיקות את המשך ההגבלות.

לקריאה נוספת:

המוקד להגנת הפרט: מהגבלות חירום לנוהל קבוע: הצבא מעגן את המגבלות הדרקוניות על חקלאי "מרחב התפר" גם לאחר סיום המלחמה, 6.1.2026

הרחבת מרחב התפר

בספטמבר 2025 הוכרזו כ-20,000 דונם סביב ההתנחלות גבעת זאב כשטח סגור. מהלך זה כפה על תושבי הכפרים בית איכסא, נבי סמואל ואל-ח'לאילה להנפיק היתרי שהייה פרטניים כדי להמשיך ולהתגורר בבתיהם. נכון לאביב 2026, הדבר הוביל לגל של סירובים ביטחוניים המעמידים מאות משפחות בסכנת עקירה. במקביל, הלחץ על המרחב גבר עם הקמתו של מאחז חדש בסמוך לבית איכסא במרץ 2026. הקמת המאחז, שלוותה בנוכחות צבאית מוגברת, מהווה כלי נוסף להצרת צעדיהם של החקלאים המקומיים ולערעור ביטחונם האישי של התושבים הפלסטינים.