מניעת ביקורים

מניעת ביקורי משפחה

"מצב החירום הכליאתי" שעליו הוכרז באוקטובר 2023 מעוגן בהוראת שעה ומוארך שוב ושוב מאז. מכוחו נמנעים באופן גורף ביקורי משפחות של כלואים ביטחוניים בבתי הסוהר בישראל. עת נכנס התיקון לתוקפו נקבע כי הנחיותיו יעודכנו מעת לעת בהתאם להתפתחויות ביטחוניות ואחרות. מאז, מעל לשנתיים לאחר פרוץ המלחמה, ולמרות הפסקת הלחימה בעזה, מדיניות מניעת הביקורים הקיצונית תקפה, כרגע עד לסוף יולי 2026.

בנובמבר 2025 הגישו המוקד להגנת הפרט, האגודה לזכויות האזרח והוועד הציבורי נגד עינויים עתירה לבג"ץ בשמם של שבעה תושבי הגדה המערבית, בדרישה לבטל את איסור הביקורים. לטענת העותרים, אין די בטיעון כללי ועמום של "צרכים ביטחוניים" בכדי להצדיק את הפגיעה המתמשכת בזכות הבסיסית של הכלואים לחיי משפחה, בפרט לאחר שהושג הסכם להפסקת הלחימה ברצועת עזה. בעתירה נטען כי הארכת האיסור על ביקורי משפחה תחת מעטה של מצב חירום ההולך ומתארך ללא אינדיקציה באילו תנאים יגיע לסיומו, שוללת זכויות יסוד של עשרות אלפים – כלואים ובני משפחותיהם, לרבות ילדים – באופן המרוקן מתוכן את התחייבותה של המדינה לשמור על זכויות הכלואים החיים באזורים שמצויים תחת שליטתה הצבאית.

כעבור כשבוע בלבד דחה בג"ץ את העתירה, בנימוק של אי-מיצוי הליכים מינהליים מול שב"ס. עוד באותו יום התקבל מענה משב"ס, ובו סירוב לחידוש הביקורים בטענה שהסיכון הביטחוני ממשיך להתקיים. בינואר 2026 חזר שב"ס על התנגדותו במכתב נוסף למוקד להגנת הפרט, בטענה כי לא חל שינוי משמעותי במצב הביטחוני בעקבות הפסקת הלחימה בעזה.

מניעת ביקורים של עורכות ועורכי דין

הזכות לייצוג משפטי ולמפגש עם עורך דין היא מאבני היסוד של ההליך המשפטי ההוגן, ומעוגנת היטב במשפט הבינלאומי, לרבות הדין ההומניטרי. הדין הישראלי מכיר בזכותם של כלואים פלסטינים – חשודים, נאשמים ושפוטים כאחד – לייצוג משפטי ולמפגש עם עורכי דין. יחד עם זאת הדין מאפשר להטיל מגבלות על מימושה של הזכות לייצוג, כגון מניעת מפגש של חשוד עם עורך דין לתקופה מסוימת לצורכי חקירה.

לפגיעה בזכות למפגש עם עורך דין יתכנו השלכות הרות גורל על כל כלוא, לרבות סכנה ממשית לגביית הודאות שווא, ופגיעה בזכויות להליך הוגן, לכבוד, לחיים, לבריאות ולגישה לערכאות. עבור כלואים ביטחוניים, שהחל מאוקטובר 2023 נמנעו מהם ביקורי משפחה וביקורי הצלב האדום, למפגשים עם עורך דין יש חשיבות מכרעת. זוהי הדרך היחידה לעמוד על תנאי כליאתם ועל מצבם המשפטי, ובתוך כך לחשוף מקרי התעללות והתנכלות שיטתיים ולפעול משפטית וציבורית להפסקתם.

החל מאוקטובר 2023 חלה עליה חדה בהיקף הפגיעה במפגשי כלואים ביטחוניים עם עורכי דינם, באמצעות הכרזה על עורכי דין, רובם פלסטינים אזרחי ישראל, כמנועי כניסה למתקני הכליאה. מפרסומי שב"ס עולה כי עד אוגוסט 2025, 52 עורכות ועורכי דין הוכרזו כפסולי כניסה למתקני שב"ס, בטענה כי הם מעבירים מסרים לאסירים או פועלים מטעם ארגוני טרור. הקרן למגיני זכויות אדם מייצגת 10 עורכי דין שכניסתם נמנעה למשך חודשים, ולעיתים למעלה משנה. הבדיקה המשפטית מגלה כי ברוב המקרים הבקשה למניעת הכניסה מתבססת על מידע סודי, שלעורך או עורכת הדין אין כל יכולת להתמודד איתו. במקרים אחרים, מניעת הכניסה התבססה על הטענה כי עורך הדין התכוון להעביר מידע לאסיר על מצבם של בני משפחתו ולמסור לו דרישת שלום מהם. לפגיעה בזכותו של הכלוא למפגש עם עורך דין למשך חודשים ארוכים מתווספת הפגיעה בעורך הדין, בשמו הטוב, בפרנסתו ובזכותו לחופש העיסוק. עורכי דין רבים אף מצאו עצמם מתמודדים עם הליכים משמעתיים מול לשכת עורכי הדין, על בסיס תלונות שהגיש שב"ס ללשכה, שרובן נשענות על מידע סודי.

ביטול מגבלה על ביקורים של חברי כנסת

באפריל 2026, בעקבות עתירה שהגישו ח"כ ד"ר אחמד טיבי וארגון עדאלה – המרכז לזכויות המיעוט הערבי, ביטל בג"ץ הסדר שנקבע בהחלטת השר לביטחון לאומי, ולפיו נציג אחד בלבד מכל סיעה בכנסת יהיה רשאי לבקש מפגש עם אסיר ביטחוני. שופטי בג"ץ מצאו שההסדר מעורר קשיים עקרוניים ומעשיים, פוגע ביכולתם של חברי הכנסת למלא את תפקידם בפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת לעניין תנאי מאסר, ופוגע במעמדו העצמאי של כל חבר כנסת כ"יחידה חוקתית". כמו כן מצאו השופטים כי ההסדר לוקה בחוסר עקביות ובהפליה בין חברי כנסת לפי השתייכות סיעתית.