top of page

State of Occupation Report

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

עוד בנושא זה

כותרת

כותרת

כותרת

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

All topics

גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד
גדר תיל אדומה על רקע לבן, משמש כקו עיצובי מפריד

הרוגים ופצועים

  • Writer: Shahaf Cohen-Zeevi
    Shahaf Cohen-Zeevi
  • Nov 15
  • 3 min read

במלאת שנתיים לטבח השבעה באוקטובר ולפרוץ המלחמה, ושלושה ימים טרם נכנס הסכם הפסקת הלחימה לתוקפו, דיווח האו"ם, בהתבסס על נתוני משרד הבריאות העזתי, על 67,173 הרוגים ברצועת עזה, מתוכם 20,179 קטינים ו-10,427 נשים (46% מכלל ההרוגים). כמו כן מדווח על 170,203 פצועים, מתוכם 44,143 קטינים ו-23,769 נשים.


נתוני משרד הבריאות העזתי מגובים בשמות ומספרי זהות, ומקובלים כאמינים על ידי גורמי מחקר וסיוע בינלאומיים. יתרה מזאת, מומחים מעריכים כי מספר ההרוגים גבוה בהרבה, שכן נתונים אלה אינם כוללים נעדרים. על פי הערכות מיוני 2025, כ-10,000 גופות לכודות מתחת למבנים שקרסו, וכיוון שלא אותרו וזוהו הן אינן כלולות בספירה. בעזה חיו מעל 2.2 מיליון תושבות ותושבים לפני פרוץ המלחמה, משמע – יותר מ-10% מתושבי הרצועה נהרגו או נפצעו כתוצאה ישירה מהלחימה, כפי שציין גם הרמטכ"ל לשעבר, הרצי הלוי, באירוע בספטמבר 2025.


במהלך המלחמה שינתה ישראל את מדיניות הפעלת האש שלה באופן דרמטי, ובכך גרמה להרג חסר תקדים של אזרחיות ואזרחים, לרבות ילדים, קשישים ומשפחות. תחקיר שיחה מקומית חשף כי לפי הערכות פנימיות של אמ"ן ממאי 2025, כ-83% מההרוגים הם אזרחים.


הפסקת הלחימה החל מ-10 באוקטובר 2025 צמצמה באופן המשמעותי ביותר את הסיכון לחיי אזרחים בעזה מפגיעות הצבא הישראלי (להבדיל מסיכונים אחרים, כגון פגיעה בידי החמאס או גורמי פשיעה). עם זאת, עשרות פלסטינים נהרגו על ידי הצבא בשבועות הראשונים שלאחר כניסת ההסכם לתוקף, אם בעקבות חציית "הקו הצהוב" אל השטח שנשאר בשליטת ישראל, בפרט לפני שקו זה סומן בשטח, ואם בתקיפות ישראליות באזורים שבשליטת החמאס, בעקבות תקיפות חמושים והרג חיילים ישראלים.


לעדכונים שוטפים על מצב האוכלוסייה האזרחית בעזה ראו – תמונת מצב בעזה באתר ארגון גישה.


שימוש בפלסטינים כמגינים אנושיים


עדויות חיילים לארגון שוברים שתיקה ועדויות נוספות לעיתון הארץ (ראו הקישורים לקריאה רחבה בהמשך), וכן עדויות של תושבים עזתים לארגון הצלב האדום ולסוכנות הידיעות AP חושפות שימוש בפלסטינים כמגינים אנושיים תוך תפיסתם, ניצולם וסיכון חייהם. במרבית המקרים מדווח כי נשלחו לפני הלוחמים לתוך פירי מנהרות או לתוך מבנים החשודים כממולכדים, ולעיתים נדרשו לפעולות מסכנות חיים אחרות. מעדויות עולה כי רבים מהגברים נתפסו למרות שלא נחשדו בדבר, ובהם גם גברים קשישים ונערים שנלכדו באזורים שונים ברצועה, לרבות בעת שנעו במעברים המבוקרים על ידי הצבא (נקזים) ובצירים הומניטריים. העזתים שנתפסו הוחזקו כשהם כפותים ומכוסי עיניים, לעיתים הולבשו במדי צה"ל, לעיתים הוכו והושפלו. לאחר שנוצלו במשך פרק זמן שבין מספר שעות למספר שבועות, ולעיתים לאחר שהועברו בין יחידות שונות ברחבי הרצועה, שוחררו מרביתם. ביחידות רבות כונו "שאווישים" – עבדים, ופרקטיקת תפיסתם מכונה בצבא "נוהל יתוש".


כיוון שהדיווח מוגבל לעדויות אישיות, לא ידוע מספר העזתים שנהרגו או נפצעו כתוצאה מפרקטיקה זו. במקורות המצויינים כאן קיימות עדויות לארבעה מקרי מוות לפחות, אך קיים חשש סביר שהמספר גבוה בהרבה. במקרה אחד דווח על פלסטיני שנהרג בשל זיהוי שגוי, ובמקרה אחר על פלסטיני שנהרג במנהרה שאליה נשלח, ככל הנראה לאחר שהתעלף. במקרה שלישי, פלסטיני נורה בידי אנשי חמאס לאחר שנשלח למבנה שבו שהו. במקרה קשה נוסף נעשה שימוש בקשיש כמגן אנושי ל"טיהור בתים" במשך שעות רבות. כאשר שוחרר לבסוף נדרשו הוא ורעייתו לעזוב את ביתם, ונורו למוות בדרכם על ידי גדוד אחר בשל חוסר תיאום בין היחידות.


מן הדיווחים עולה כי הפרקטיקה, שהחלה כבר בראשית המלחמה, התרחבה בהמשכה. למרות שהשימוש במגינים אנושיים ושילוב אזרחים בפעולות לחימה אסורים בתכלית על פי החוק הבינלאומי ועל פי הוראות הצבא, לא מדובר במקרים בודדים אלא בתופעה נרחבת המוכרת לפיקוד, ועל פי עדויות לוחמים – אף מוכתבת על ידי מפקדים בכירים בשטח. עצם ההתייחסות הבלתי פורמלית לפרקטיקה כאל "נוהל" מעידה על שכיחותה.


מהצבא נמסר בעבר כי מדובר בפרקטיקה אסורה, כי הנושא בבדיקה וכי שישה מקרים נחקרים על ידי המשטרה הצבאית החוקרת (מצ"ח). עד למועד כתיבת דוח זה לא ידוע מה עלה מן הבדיקה והחקירות הללו. בהתחשב באינדקציות על ההיקף והשיטתיות של השימוש במגינים אנושיים, נראה כי על מנת למגר את הפרקטיקה האסורה תידרש חקירה עמוקה ונרחבת, הרבה מעבר לבדיקת מקרים נקודתיים.


לקריאה רחבה על הנושא:

 
 
bottom of page